“כתבתי לך שישים ושבעה שירי אהבה. הנה עוד אחד בשבילך. אבל בעצם, בשבילי. השירים האלה הם הנרות שאני מדליקה באש שהציתת בי. אני מניחה את הנר הזה כאן ועוד אחד שם, כך שגם אם הכוכבים רבו עם הירח והם נעלבים בפינה, עדיין תוכל למצוא את דרכך אליי. עכשיו שישים ושמונה שירים. מה צופן לנו העתיד? שמחה? אכזבה? ליטופים עדינים? והזנחה דקה? אני מקווה שהטוב רב מן הרע. הרבה יותר. כי מה הטעם באהבה אם בהדלקת הנרות האלה הלהבה שלנו עצמה מאבדת את זוהרה? אני יודעת שהטוב רב מן הרע. הרבה יותר. איני יכולה לחכות לכתוב לך שישים ותשעה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←