“אדם חווה את הזמן באמצעות מסע דרך הסביבה המורכבת מזמן ומרחב, ופוגש מגוון של רשמי חושים. הזמן הוא החוויה המשולבת והקטלוג של מה שמתרחש עכשיו, היזכרות במה שהתרחש לפני עכשיו, והציפייה או ההמתנה של אדם הרושם תחושות גופניות ונפשיות עתידיות. הזמן הוא מאורע שיגיע מן העתיד, והוא יימשך בערך כל עוד נדרש לאדם לשאוף ולנשוף נשימה גופנית עמוקה אחת. בכל מקטע מזוהה של זמן, אדם חווה במחזור נשימה תימטי תפיסת חושים מוחשית של ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מגע, או שילוב כלשהו שלהם. ואז אותו פירור מובחן של חיים, הנקלט על ידי החושים הגופניים, חולף מזרם ההווה ונקבע בקפל הסחף של זיכרונות עבר.”
קילרוי ג' אולדסטאר