רצון

“רצוני וברצוני שדברים שאני מתחיל בהם יהיו כה ברורים עד שתתעברו מדוע אני מבוזבז את זמני בהצגתם. כך אני מטרה, כי מטרת הפילוסופיה היא להתחיל בדבר כה פשוט עד שלא יראה כדאי להזכירו, ולסיים בדבר כה פרדוקסלי עד שאף אחד לא יאמין בו.”

“אתה הסיפור שלי, אתה השירה שלי, אתה הפרח שלי, אתה התשוקה העמוקה שמניעה אותי.”

“למה לא כתבת כל הזמן הזה?האם לא זכרת אותנו בשיר?בריקוד?בשמים המפוזרים בכוכבים?האם לא השתכרת?למה לא כתבת כל הזמן הזה?האם לא זכרת אותנו בסרט?בספר?בשקיעות ובזריחות אידיליות?האם לא התמסטלת?טוב שלא עשית זאת.כי הכול כשורה.אני שיכורה ומבולבלת.כבר שכחתי אותךואת דרכיך המכשפות.”

“כצעד בסיסי של הערכה עצמית, למד להתייחס כאל סימן של קניבל לכל דרישה של כל אדם לעזרתך. לדרוש אותה פירושו לטעון שחייך הם רכושו – ונתעב ככל שתהיה טענה כזאת, יש דבר נתעב עוד יותר: הסכמתך. האם אתה שואל אם אי פעם ראוי לעזור לאדם אחר? לא – אם הוא תובע זאת כזכותו או כחובה מוסרית שאתה חייב לו. כן – אם זהו רצונך שלך, המבוסס על ההנאה האנוכית שלך מערכו של אותו אדם וממאבקו. סבל כשלעצמו אינו ערך, רק מאבקו של האדם נגד הסבל הוא ערך. אם תבחר לעזור לאדם הסובל, עשה זאת רק על יסוד מעלותיו, על יסוד מאבקו להתאושש, על יסוד רישומו הרציונלי, או על יסוד העובדה שהוא סובל שלא בצדק; אז מעשיך עדיין הם מסחר, ומעלתו היא התשלום בעבור עזרתך. אבל לעזור לאדם שאין בו מעלות, לעזור לו על יסוד סבלו כשלעצמו, לקבל את פגמיו, את צרכיו, כטענה – פירושו לקבל את המשכנתה של האפס על ערכיך. אדם שאין בו מעלות הוא שונא קיום הפועל מתוך הנחת המוות; לעזור לו פירושו להכשיר את רעתו ולתמוך במסע ההרס שלו. יהיה זה רק פרוטה שתפסיד או חיוך טוב-לב שלא הרוויח, מחווה של כבוד לאפס היא בגידה בחיים ובכל אלה הנאבקים לשמרם. מפרוטות ומחיוכים כאלה נוצרה שממת עולמך.”

“איש אינו יכול להחליף את חוסר האהבה העצמית, שבאמת היא חוסר הכרת עצמי. כאשר מרגישים צורך באהבה, לא אהבתם של אחרים היא הדבר שצריכים. זהו יחסנו העצמי לאהבה, הכרתנו העצמית של קשרנו עם אחרים, תחושתנו את הקסם של קיומנו המשולב. לחפש את מימוש הצורך הזה באישור של אחרים הוא קרב אבוד. זה מעולם לא יספיק. אף אחד לא יכול לשבח אותך מספיק כדי להחליף את ההסכמה שאתה צריך מקבלת עצמך, בכל רגע. הסכמה לסבלותיך וליכולותיך. הסכמה לאנושיותך. חגיגת האנושיות הזו. אהבה זה עבודה פנימית.”

“אם אתה אחוז ברצון להיות מועיל לאלוהים על פני האדמה הזאת, הוא יכבד אותך, תשגשג וחייך יהיו עדות להצלחה”

“אתם ממלאים את התשוקה האוניברסלית של לבכם לאהבה לא באמצעות צבירה, אלא באמצעות נתינה.”

“לא משנה מהו רצונך, השתמש/י בהזמנה קוסמית כדי להשיג את מה שאת/ה צריך/ה!”

“אל תבזבזו זמן על כך שתטרידו את עצמכם בשאלה אם אתם “אוהבים” את רעכם; פעלו כאילו אהבתם אותו. כאשר אתם מתנהגים כאילו אהבתם מישהו, תגיעו עד מהרה לאהוב אותו. אם תפגעו במישהו שאינכם מחבבים, תגלו שאתם מחבבים אותו פחות. אם תעשו לו טובה, תגלו שאתם מחבבים אותו פחות. אכן, יש יוצא מן הכלל אחד. אם תעשו לו טובה לא כדי לרצות את אלוהים ולציית לחוק הצדקה, אלא כדי להראות לו איזה בחור נאה וסלחן אתם, וכדי להכניס אותו לחובתכם, ואז תשבו ותמתינו ל“הכרת התודה” שלו, סביר שתתאכזבו. (אנשים אינם טיפשים: יש להם עין חדה מאוד להתרברבות או לפטרונות.) אבל בכל פעם שאנו עושים טוב לזולת אחר, פשוט משום שהוא זולת, שנברא (כמונו) בידי אלוהים ושואף לאושרו שלו כשם שאנו שואפים לאושרנו שלנו, נלמד לאהוב אותו מעט יותר, או לפחות לחבב אותו פחות. ...יש סופרים המשתמשים במילה צדקה כדי לתאר לא רק אהבה נוצרית בין בני אדם, אלא גם את אהבתו של אלוהים לאדם ואת אהבת האדם לאלוהים. לגבי השנייה מבין השתיים הללו, אנשים מודאגים לעיתים קרובות. אומרים להם שעליהם לאהוב את אלוהים. הם אינם מוצאים בתוכם כל תחושה כזאת. מה עליהם לעשות? התשובה היא אותה תשובה כמו קודם. פעלו כאילו אהבתם. אל תשבו ותנסו לייצר רגשות. שאלו את עצמכם, “אם הייתי בטוח שאני אוהב את אלוהים, מה הייתי עושה? כשמצאתם את התשובה, לכו ועשו זאת.”

“רדוף אחר חלומותיך. תתפלא על מה שתוכל להשיג.”

“זה מה שהרוב רואה בו. הוא לא בהכרח הטוב ביותר או ההגיוני ביותר, אבל הוא זה שהסתגל לרצונותיה של החברה כולה.”

“לא ההסברים הם שמקדמים אותנו קדימה, אלא הרצון שלנו להמשיך הלאה.”

“אף על פי שאני מודה שאני רוצה, לפעמים, שיחה נגדית מהשמיים הכתומים, אני לא יכול להודות בכנותי, שאין לי טענה ממשית: אור קטן, מסוים, עדיין יכול להתלהט, להתעורר ממנהלת השולחן או הכיסא, כאילו אש קדושה תפסה, לפעמים, את החפצים הכי פשוטים והכי חסרי חשיבות.”

“אני חושב שזה שיא האי-ידענות להאמין שהפעולה המינית היא תפקוד עצמאי, חיוני כמו השינה או האכילה. לכן, כאשר לא רציתי ילדים נוספים, החלתי מאמץ לשליטה עצמית. המשימה הייתה מאתגרת עד אין קץ.”

“תשוקתך תהיה עונגך”

“אם אתה מאמין, אינך אמור להתחיל לשכנע את אלוהים להשתמש בך. אלוהים כבר חפץ להשתמש בך.”

“אשר שואפת לך, עליך לעבוד עליו.”

“אישה יוצאת דופן עם כל התכונות הרצויות קיימת רק בדמיונו של גבר.”

“אני בכלוב. אני משתוקקת להשתחרר.”

“המים של אומה כזאת (החיה באדיקות) לא יכזבו. מדובר בהרמוניה בין אנשי הארץ ובין הטבע. אסונות טבע ופורענויות יהיו רחוקים מעם כזה. יהיה גשם בעיתו, שמש בעיתו. הטבע יגיב כראוי לצרכיו ולמאווייו של עם כזה.”