“המודרני מתעורר לעבר העתיד מכוח תחושת עייפות, לא חסרה מעט מפחד, שבה הוא מבט את העבר. הוא נדחף אל הזמן הבא; הוא מושלך, בדיוק במילים של הביטוי הפופולרי, אל תוך אמצע השבוע הבא. והגזירה שדוחפת אותו קדימה כך אינה תפאורה לעתיד – כי העתיד אינו קיים, משום שהוא עדיין עתיד. אלא זו פחד מהעבר; פחד לא רק מרע העבר, אלא גם מטובו. המוח מתמוטט תחת החסד הבלתי נסבל של האנושות. היו כה רבים האמונות הנלהבות שאיננו יכולים להחזיק בהן, כה רבים הגבורה הקשה שאיננו יכולים להעתיק, כה רבים המאמצים הגדולים של בניית מבנים עתיקים או של כבוד צבאי שמגיעים לנו כאחד גאוניים ואבליים. העתיד הוא מקלט מתחרות האכזרית של סבינו. הדור הישן, ולא הדור הצעיר, הוא שדופק בדלתנו. נעים להימלט, כמו שנאמר,”
ג'ק קיי צ'סטרטון