“הדיבורים על השטן והמלאכים שלו משכנעים את האנשים שהחוויה הקצרת‑טווח של "להיות מאוהב" היא הבסיס המכובד לנישואין; שהנישואין יכולים – ואף צריכים – להפוך את ההתרגשות הזאת לקבועה; ושנישואין שלא עושים זאת כבר לא מחזיקים. הרעיון הזה נובע מהפרודיה שלהם על רעיון שמקורו באל... הדברים צריכים להיות רבים, ובו‑זמנית גם אחד. הטוב של העצמי הוא להיות טוב של האחר. זה מה שהוא קורא "אהבה", וזה ניתן לזיהוי בכל מה שהוא עושה ואפילו בכל מה שהוא. הוא מכניס למרקם... האורגניזם, שבו החלקים מתנגשים עם הייעוד הטבעי של תחרות ונאלצים לשתף פעולה... אצל האדם, אלוהים קשר רגש בין הצדדים לתשוקה מינית. הוא גם הפך את הצאצא לתלות בהורים ונתן להורים דחף לתמוך בו – כך נוצרה המשפחה, שהיא כמו האורגניזם, אך החברים בה יותר מובחנים, ובו‑זמנית מאוחדים באופן מודע ואחראי יותר... "האב השמימי" תיאר זוג נשוי כ"בשר אחד". הוא לא אמר "זוג מאושר" או "זוג שנישא כי הוא מאוהב".”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←