“הציוויליזציה לא הייתה יכולה להתקיים בלי רטטיה של תשוקה ובלי כוח הנגד המבטל של שלילה ממושמעת. גם הפעימות הסחרחריות של ציוויליזציה חיה לא היו מתקיימות בלי הכימיה העוויתית של איחוד ודחייה. אנו נולדים עם תשוקה להיות בני אלמוות. מקוללים בידיעה שעלינו למות, אנשים חיים את חייהם האורתודוקסיים כשהם מפגינים הפקרות פזיזה באשר לתוצאת חיי האדם, או כשהם נרדפים בעצב עמוק עד ייאוש, הנושף בעקביהם. האופן שבו אנו מיישבים את המורכבות האנושית המובהקת הזאת של ניהול חיינו היומיומיים בעודנו נושאים את תמותתנו הבלתי נמנעת, קובע את אופיינו המהותי. הצירוף של ערכים דומים שאומצו בידי קהילתנו קובע מי אנו כעם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←