“תראה אנשים גסים ותקיפים, מנוסים וחכמים, השומרים על טירותיהם, או מכינים את עצי הקיץ שלהם, או כורתים לבדם ביער, אנשים מלאי דיבור והרפתקה נדירה בשמש וברוח ובגשם, יותר מאשר ערמון מלא בשר; שהיו בחוץ לא רק ב־75' וב־1812, אלא היו בחוץ בכל יום מימי חייהם; אנשים גדולים יותר מהומרוס, או מצ’וסר, או שייקספיר, אלא שמעולם לא היה להם זמן לומר זאת; הם מעולם לא פנו לדרך הכתיבה. הבט בשדותיהם, ודמיין מה היו יכולים לכתוב, אילו אי־פעם היו מניחים עט על הנייר. או מה לא כתבו כבר על פני האדמה, ביערור, ובשריפה, ובשריטה, ובחריש, ובחריש עמוק, פנימה פנימה, והחוצה החוצה, ושוב ושוב, פעם אחר פעם, מוחקים את מה שכבר כתבו מחמת מחסור בקלף.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←