“בזעזוע ובעצב, ובהרס מוחלט אך צדק מוחלט, נמלט גוליאדקין, ראשו מוטה, אל כל כיוון שאליו תוביל אותו הגורל – אך בכל צעד שהוא נוטה, בכל תפיחת רגליו על האבן הקרה של הרחוב, קם מיד, כאילו מן האדמה, גוליאדקין זהה לגמרי לו, מושלם בדיוק, אך עם לב של זבוביות נוראית. וכל אלה, הזהים לגמרי, החלו לרוץ אחד אחרי השני כעבור רגע שהחלו להופיע, והרכיבו שרשרת ארוכה, כמו ברווזים בשורה, מוטטים אחרי גוליאדקין האמיתי – כך שלא היה מקום להימלט מהדופלקטים הללו; כך שגוליאדקין, שזכה לחמלה בכל דרך, נשב את נשימתו ברעד; כך שבסופו של דבר התעוררה אוכלוסייה נוראית של דופלקטים; כך שהעיר כולה נצפה בסופו של דבר על ידי דופלקטים של גוליאדקין, והמשטרה, רואה את הפג”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←