“אל לנו לעולם להתעייף מלחזור, כי לחשוב תחילה על המעמדות המנושלים והאומללים; להקל עליהם, לאוורר אותם, להאירם ולאהוב אותם; להרחיב את אופקם במידה מופלאה; להרעיף עליהם חינוך מכל סוג; לשמש להם דוגמה של עבודה, ולעולם לא של בטלה; להקל את משקל הנטל האישי על ידי הגברת רעיון המטרה הכללית; לצמצם את העוני בלי לצמצם את העושר; ליצור מרחבים עצומים של פעילות ציבורית ועממית; להיות, כברהיאוס, בעלי מאה ידיים הנשלחות לכל עבר אל המדוכאים ואל החלשים; להפעיל את הכוח הקולקטיבי במשימה הגדולה של פתיחת בתי מלאכה לכל זרוע, בתי ספר לכל כישרון, ומעבדות לכל תבונה; להגדיל את השכר, להפחית את העמל, ולאזן את החובה והזכות — כלומר, להתאים את ההנאה למאמץ, ואת ההיצע לביקוש; בקיצור, להפיק מן המכונה החברתית, למען הסובלים ולמען הבורים, יותר אור ויותר נוחות, הוא (ונפשות אוהדות אל תשכחנה זאת) החובה הראשונה של האחווה, והוא (ולבבות אנוכיים ילמדו את הדבר) הצורך הפוליטי הראשון.”