ניל גיימן

“ואז כל העסק הזה של אלים חדשים, אלים ישנים," אמר חברו. "אם תשאל אותי, אני מברך על אלים חדשים. שיבואו. אל האקדחים. אל הפצצות. כל האלים של הבערות ושל חוסר הסובלנות, של הצדקנות, הטיפשות וההאשמה. כל הדברים שהם מנסים להטיל עליי. זה מוריד הרבה מהמשקל מעל כתפיי." הוא נאנח.”

“אמפתיה היא כלי לבניית אנשים לקבוצות, כדי לאפשר לנו לתפקד כיותר מאשר יחידים שקועים בעצמם”

“ואז כל העניין הזה של אלים חדשים, אלים ישנים," אמר חברו. "אם תשאל אותי, אני מברך על אלים חדשים. תביאו אותם. אל האקדחים. אל הפצצות. כל האלים של הבורות והקנאות, של הצדקנות, הטיפשות והאשמה. כל הדברים שהם מנסים להטיל עליי. זה יוריד הרבה מהמשקל מעל כתפיי.”

“המצאתי את הסיפור הזה כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר. עכשיו אני כותב אותו. זה לא נכון.”

“ראיתי את העולם שבו הלכתי מאז לידתי, והבנתי עד כמה הוא שברירי, שהמציאות הייתה שכבה דקה של ציפוי על עוגת יום הולדת אפלה וגדולה, המתפתלת מרימות ומסיוטים ומרעב.”

“היא הבינה שהבעיה האמיתית בסיפורים היא שאם ממשיכים אותם מספיק זמן, הם תמיד מסתיימים במוות.”

“אני לא חושב שהייתי מאוהב ממש כך אף כי חיבבתי כמה אנשים די והותר אהבה חייבת להיות רחבה יותר מחיוכיי או ממגעי כי גברים אמיצים מתו ואימפריות קמו ונפלו למען אהבה, בנות הולכות בעקבות בנים לארצות זרות וגברים הלכו בעקבות נשים אל תוך הגיהינום במחזות ובשירים מישהו מבין שיש משהו שעושה אותנו ליותר מבשר ועצם וליותר מדרישות ביולוגיות עבורי אהבה היא כמו הרוח, בלתי נראית, לא נודעת אני רואה את העצים מתכופפים במקום שבו היא עברה אני יודע שהיא מותירה אחריה הרס במקום שבו נשבה אני באמת לא יודע מה פירוש "אני אוהב אותך" אני חושב שזה אומר "אל תעזבי אותי כאן לבד”

“להיות תצורה גאולוגית נותן לך הרבה זמן לחשוב. כמו כן, נרשמתי למספר כתבי עת מלומדים.”

“אנשים שונים זוכרים דברים אחרת, ולא תצליח לגרום לשני אנשים לזכור דבר כלשהו באותו אופן, בין אם היו שם ובין אם לאו.”

“אני התקווה.”

“אתה ממשיך בחייך שלך. לטי נתנה לך את זה. אתה רק צריך להתבגר ולנסות להיות ראוי לזה.”

“מדהים כמה צרות אפשר להכניס את עצמך אליהן, אם מתאמצים. ומדהים כמה צרות אפשר להוציא את עצמך מהן, אם פשוט מניחים שבסופו של דבר, איכשהו או אחרת, הכול יסתדר לטובה. -הרס”

“נשק אהוב, ריקוד מדוד, מצא את שמך ואת האוצר הקבור. פנה לחייך, זה כאב, זה תענוג, אל תדלג על שום שביל.”

“אז קרן ההגנה המשפטית של חוברות הקומיקס נמצאת שם, שומרת ונלחמת למען, ולפעמים מנצחת ולפעמים מפסידה, במאבק על זכויות התיקון הראשון בקומיקס, ובאופן כללי יותר, על חופש הביטוי.”

“כשהיצור החי הראשון התקיים, אני הייתי שם וחיכיתי. כשהיצור החי האחרון ימות, העבודה שלי תסתיים. אני אעלה את הכיסאות על השולחנות, אכבה את האורות ואנעל את היקום מאחוריי כשאלך.”

“בלי סיפורים, אנחנו לא שלמים.”

“אז מה שאני רוצה לדעת הוא למה איני יכול עוד למצוא אותך, במחשבותיי. את עדיין שם, רק בקושי, אבל את שם כמו רוח רפאים, אש תעתועים. לא מזמן בערת—לבך בער—במחשבותיי כמו אש כסף. אבל אחרי אותו לילה בפונדק היא נעשתה מקוטעת ועמומה, ועכשיו היא איננה שם כלל. האם ייתכן שהלב שאתה מחפש אינו עוד שלי? נתתי את לבי לאחר. הנער? זה שבפונדק? עם החד-קרן? כן. היית צריך לתת לי לקחת אותו אז, בשביל אחיותיי ובשבילי. היינו יכולים להיות שוב צעירים, עמוק אל תוך העידן הבא של העולם. הנער שלך ישבור אותו, או יבזבז אותו, או יאבד אותו. כולם עושים זאת. ובכל זאת, לבי אצלו. אני מקווה שאחיותיך לא יהיו קשות מדי איתך, כשתשוב אליהן בלעדיו.”

“אם נשר נותן לך נוצה, שמור אותה היטב. זכור: גם ענקים ישנים שינה עמוקה מדי; מכשפות נבגדות לעיתים קרובות בידי תאוותיהן; לדרקונים יש נקודת תורפה אחת, אי שם, תמיד; לבבות יכולים להיות מוסתרים היטב, ואתה בוגד בהם בלשונך. אל תקנא באחותך. דע שיהלומים ושושנים אינם נוחים כלל כשהם מתגלגלים משפתיו של אדם, כשם שקרפדות וצפרדעים אינם נוחים: גם קרים יותר, וגם חדים יותר, והם חותכים. זכור את שמך. אל תאבד תקווה — מה שאתה מחפש יימצא. בטח ברוחות. בטח באלה שעזרת להם לעזור לך בתורם. בטח בחלומות. בטח בלבך, ובטח בסיפורך. כשאתה חוזר, חזור בדרך שבאת בה. טובות יוחזרו, חובות ייפרעו. אל תשכח את נימוסיך. אל תביט לאחור. רכב על הנשר החכם (לא תיפול). רכב על הדג הכסוף (לא תטבע). רכב על הזאב האפור (אחוז היטב בפרוותו). יש תולעת בלב המגדל; לכן הוא לא יעמוד. כשאתה מגיע לבית הקטן, המקום שממנו התחיל מסעך, תזהה אותו, אף על פי שייראה קטן הרבה יותר מכפי שזכרת. עלה בשביל, ועבור דרך שער הגן שמעולם לא ראית לפני כן אלא פעם אחת. ואז לך הביתה. או בנה לך בית. או נוח.”

“זה בוודאי לא מאוחר מדי לעבור לצד המנצח. אבל אתה יודע, יש לך גם החופש להישאר בדיוק איפה שאתה. זה מה שזה אומר להיות אמריקאי. זה הנס של אמריקה. חופש להאמין פירושו, אחרי הכול, החופש להאמין בדבר הלא נכון. בדיוק כפי שחופש הביטוי מעניק לך את הזכות לשתוק.”

“ספרים הם מתנות נהדרות כי יש בתוכם עולמות שלמים. והרבה יותר זול לקנות למישהו ספר מאשר לקנות לו את העולם כולו!”