מאיה אנג'לו

“אל תתבגר רק כדי להיות חכם יותר. אם תתבגר, תהיה חכם יותר, אני מאמינה בכך — אם תעז. אבל תתבגר כי זה כיף!”

“אני דוברת כמה שפות, אך אף אחת מהן אינה יפה בעיניי יותר מאנגלית.”

“חשוב מאוד להכיר את השכן שלידך, ואת האנשים בהמשך הרחוב, ואת האנשים מגזע אחר.”

“אכילה היא דבר אינטימי כל כך. היא חושנית מאוד. כשאת מזמינה מישהו לשבת ליד השולחן שלך ורוצה לבשל עבורו, את מזמינה אדם אל תוך חייך.”

“אני מאמינה שאי אפשר לעולם לעזוב את הבית. אני מאמינה שאדם נושא את הצללים, את החלומות, את הפחדים ואת הדרקונים של הבית מתחת לעורו, בפינותיהן הקיצוניות של עיניו ואולי בסחוס של תנוך האוזן.”

“הצורך בשינוי פילס דרך במרכז מוחי”

“נשים יפות תוהות היכן טמון סודי. אני לא חמודה ולא בנויה למידות של דוגמנית אופנה אבל כשאני מתחילה לספר להן, הן חושבות שאני משקרת. אני אומרת, זה בהישג זרועותיי במרחב ירכיי, בפסיעת צעדיי, בתלתול שפתיי. אני אישה באופן מופלא. אישה מופלאה, זו אני. אני נכנסת לחדר בדיוק בשלווה שאת/ה רוצה, ולגבר, הבחורים עומדים או נופלים על ברכיהם. ואז הם מסתערים סביבי, כוורת של דבורי דבש. אני אומרת, זה האש שבעיניי, והברק שבשיניי, הנדנוד במותניי, והשמחה שבכפות רגליי. אני אישה באופן מופלא. אישה מופלאה, זו אני. גברים עצמם תהו מה הם רואים בי. הם מנסים כל כך אבל אינם יכולים לגעת במסתורי הפנימי. כשאני מנסה להראות להם הם אומרים שעדיין אינם רואים. אני אומרת, זה בקשת גבי, בשמש של חיוכי, בנסיעת שדיי, בחן של סגנוני. אני אישה באופן מופלא. אישה מופלאה, זו אני. עכשיו אתה מבין למה ראשי אינו מורכן. אני לא צועקת או קופצת ואינני צריכה לדבר ממש בקול רם. כשאתה רואה אותי חולפת ראוי שזה יגרום לך גאווה. אני אומרת, זה בצלצול עקביי, בכיפוף שערי, בכף ידי, בצורך שבטיפולי, כי אני אישה באופן מופלא. אישה מופלאה, זו אני.”

“אני מוצפת מן החסד וההתמדה של עמי”

“אולי אינך שולט בכל האירועים שקורים לך, אבל אתה יכול להחליט שלא יקטינו אותך בגללם.”

“אני חושבת שמספר מהמנהיגים הם, בין אם זה מוצא חן בעיניך ובין אם לא, בני דור ההיפ-הופ. וכאשר הם יבינו מספיק, הם יעשו נפלאות. אני סומכת עליהם.”

“הדבר היחיד הוא שאנשים צריכים לפתח אומץ. זה החשוב ביותר מבין כל המידות הטובות. כי בלי אומץ, אי אפשר לנהוג בשום מידה טובה אחרת בעקביות.”

“מרירות היא סרטן — היא אוכלת את המאכסן. היא לא עושה דבר לאובייקט של מורת רוחה.”

“הסירו את כיסויי העיניים מן הראייה שלכם, הסירו את הריפוד מאוזניכם, והתוודו ששמעתם אותי בוכה והודו שראיתם את דמעותיי.”

“בגיל חמש-עשרה החיים לימדו אותי ללא עוררין שכניעה, במקומה ובזמנה, מכובדת בדיוק כמו התנגדות, במיוחד אם לאדם אין ברירה אחרת.”

“אהבתי לכתוב מאז שהייתי בערך בת 12 או 13. אהבתי לקרוא. ומכיוון שדיברתי רק עם אחי, הייתי כותבת את מחשבותיי. ואני חושבת שכתבתי כמה מהשירה הגרועה ביותר ממערב לרוקיז. אבל עד שהייתי בשנות ה-20 שלי, מצאתי את עצמי כותבת חיבורים קצרים ועוד שירה - כותבת על כתיבה.”

“בני אדם אוהבים שירה. לפעמים הם אפילו לא יודעים את זה... בין אם אלה השירים של בונו, או השירים של ג'סטין ביבר... הם מאזינים לשירה.”

“אני מסכימה עם בלזק ועם סופרי המאה ה-19, שחורים ולבנים, שאומרים: "אני כותב בשביל כסף." כן, אני חושבת שכולם צריכים לקבל שכר נדיב; אני מתעקשת על כך, ואני משלמת בנדיבות לאנשים שעובדים בשבילי, או איתי.”

“יש משהו שמניע אותנו לחשוף את נשמותינו הפנימיות. ככל שאנו אמיצים יותר, כך אנו מצליחים יותר להסביר את מה שאנו יודעים.”