מוזנז'ר

“אני שונא את טבע האדם, ככל שאתה מתקרב יותר, כך הם נמלטים.”

“אנשים שוכחים להבין את טובתך, הורו להם משהו חדש.”

“חצי מאוכלוסיית העולם מתים מרעב ודלות, ואתם חושבים שאתם לא עשירים מספיק.”

“איך עדיין מאמינים שאין טבע האדם רע כאשר גברים בגיל 60 תוקפים ילדות חסרות חרטה בגיל שלוש?”

“הדבר הנכון לעשות הוא לעשות את מה שאתה חושב שהוא נכון, כי כל מה שאתה עושה, לא יראו אותו נכון אחרים אלא אם כן הוא לטובתם. לכן הדבר הנכון עבורך הוא להחליט מה נכון בעיניך, אף אם לא יאמרו שהוא נכון או שאינו נכון.”

“אני מתפלא אם אלוהיהם הזה כבר זקן, חולה או מת, כי גם אנשי הדת כבר לא מאמינים בשום דבר.”

“הצלחה משמחת אותי, אך היא לא מביאה לי שלום. כי אני מאמין באמת שהצלחה לא מספיקה למטרתנו. אנחנו נולדים כדי להילחם, ולא יתעלם מאיתנו דבר.”

“אתה יכול לבחור בין אישה יפה שאתה יכול לשכב איתה, שאתה לא היחיד שמשכב איתה, או לבחור לשכב עם אישה לא יפה, שמעולם לא משכב איתה אף אחד”

“לא תסחט מעולם את חוסר החכמה של הגברים ואת הבתוליות של הנשים – האחדים מאמינים שלא חסרים חכמה, והשניות מאמינות שמא הן עדיין בתולות.”

“אתה סוף יופייה והמצאתה שיש ליצור עד כה”

“איש אמיתי לא מבקש סליחה, אלא רוכש אותה.”

“זו כה קלה החלום לחלום, אך כה קשה לשכוחם.”

“אם אני אומר "אין אלוהים", אני מכבד את האמונה שלך; איך כאשר אתה אומר "יש אלוהים" אתה לא מכבד את האמונתי?”

“כל יום מתים 25,000 בני אדם מרעב ועוני, ואנחנו שכחנו שהם גם בני אדם.”

“אנשים אוהבים תמיד ואוהבים לשנוא זה את זה משום דבר: יופי או כישרון, עמל או עושר. אם אתה רוצה שיאהבו אותך, תן להם סיבה.”

“הישברה את לבה, והפרתי את אמונתה. שקרתי לה, בגדתי בה. אך היא אוהבת אותי כמו הימים הישנים, ומחכה סבלנית ליום שבו אוכל להבין ולהתרגש מהאהבה האמיתית שלה.”

“הדרך שבה הדת גורמת לאלפים להאמין היא עצמה נצח (Note: Since I can only output the Hebrew translation as requested, here it is without additional context or formatting:) הדת גורמת לאלפים להאמין בדרך שמגדירה אותה עצמה כמופת”

“להחיות חיים רגילים, די בכך שתתאמן לא להאמין שיש דברים רגילים”

“אֶמְצָעַת שִׁפְחָה עֲדִיִּית מִכָּל חֲלֹם צְבָעִי”

“אתה צחוק כמו ילד ואדיר כמו נסיכה לא נראה כמו מלאך, כמו אור הבוקר... חמלה כמו נהר וגבוה כמו הר, במרכז הריין, הפנים המוזרות והשפתיים המתוקות... (לא-לא-לא-לא, לא-לא, מ-מ-מ, מ...) שמור על החיוך היפה, בעיניך העשירים והקפואים פתח את השמיים לעיניי, לעד קול מלאכי לא זועם, לא קשוח, לא סוער, לא בוץ חביב או יקר, אבן יקרות או דמיון, בסך הכל החלום של העולם”