ג'ורג' אליוט

“התנועה החזקה ביותר של רגש עם ליטורגיה היא התפילה שאינה מבקשת דבר מיוחד, אלא תאוה להימלט מגבולות חולשתנו, וקריאה לכל הטוב להיכנס ולשבת בנו.”

“ילדים קטנים עדיין סמל לנישואים הנצחיים שבין אהבה לחובה.”

“אלה שמסתמכים עלינו הם אלה שמגדלים אותנו.”

“אמרתי לכם מראש — כשהייתי יכולה — אמרתי לכם שאני מפחדת ממני עצמי. הדיבור הנמוך והמתחנן, אליו פנה דירונדה רק בזהירות, נשמע כביכול של תפילה. פניה פגעו בו יותר מדי. "הרגשתי בשלי שנאה שפעלה כל הזמן כמו רוח רעה — תכננה דברים. כל מה שיכלתי לעשות כדי לשחרר את עצמי עלה על דעתי, וזה רק הידרדר — הכל הידרדר. זה הסיבה שאמרתי לכם לבוא אלי בעיר. חשבתי אז שאספר לכם את הגרוע ביותר על עצמי. ניסיתי. אבל לא הצלחתי לספר הכל.”

“איני יכולה לדמיין את עצמי ללא דעה כלשהי, אך אני רוצה שתהיה לה בסיס טוב.”

“שקר קל, אמת קשה מאד.”

“החייך תצא עם חברים; תצא עם קמטים אם תעקום את האף.”

“אני אינה מבקשת עתיד שיפריד בין קשרי העבר.”

“יש בתוכנו שטחים רחבים שלא נחקרו, אשר יש לקחתם בחשבון כדי להבין את סערותינו ואת רוחב הרוח שלנו.”

“חיות הן חברים נעימים כל כך – הן לא שואלות שאלות, ולא מבקרות.”

“בזמנים עבריים היו מלאכים שבאו ולקחו את האנשים ביד, והוליכו אותם מהעיר ההרס, אך כיום לא רואים מלאכים כנפים לבנות. אך גם כיום מוליכים את האנשים מהסכנה, יד נוגעת בידם, מובילה אותם בקלות אל ארץ שלום ואור, כך שלא נזכרים עוד אחורה, וייתכן שהאיד היא יד ילד קטן.”

“אפשר בקלות לומר כיצד אוהבים חברים חדשים וכיצד חושבים עליהם, אך לא יוכלו מילים לעקוב אחר כל הסיבים שמקשרים אותנו לחברים הישנים”

“אנו מוקדימים מדי לדבר כאילו אלוהים לא מגלה את עצמו דרך הרגשות השתוקים שלנו, ולא גורם לאהבתו להישמע דרך אלה.”

“אתה רוצה למצוא דרך של התנזרות שתשמש לך בריחה מהכאב. אני אומר לכם שוב, אין דרך בריחה כזו אפשרית אלא על ידי פגיעה או פגיעה בחלקים מהותיים של הטבע האנושי שלך. מה היה קורה בי אם ניסית לברוח מכאב? חרפה וציניות היוו את האופיום היחיד שלי, אלא אם אוכל ליפול לתוך סוג של שיגעון עצמי, ולדמיין את עצמי כמועדף על ידי השמים כי איני מועדף על ידי בני האדם.”

“העצמיות שמגיעה לתאוריותינו אינה פוגעת באמיתיותן; לעומת זאת, ככל שהעצמיות שלנו מתממשת, כך חזקה יותר האמונה שלנו בה.”

“איש נדר, ואף על פי כן לא יאכל את האמצעים שבאמצעותם יוכל לשבור את נדרו. האם כי הוא ממש מתכוון לשבורו? לא בכלל; אך התאבות אשר נוטות לשבורו פועלות בו בצורה ערומה, ומצאו את דרכן לדמיון שלו, ומחלישות את שריריו בדיוק בשעות שבהן הוא חוזר על עצמו את הסיבות לנדרו.”

“נדרש ממנו למצוא את חובתו בדבר הגיע אליו, ולא בדבר שיכול היה להגיע.”

“בכל מחלוקת פרטית מנצחת הטבע האיטי עקב אפילותה”

“אין רע שמגדיל עלינו בלי תקווה, אלא הרע שאנחנו אוהבים אותו, רוצים להמשיך בו, ולא עושים מאמץ להימלט ממנו.”

“היא כבר לא נלחמה באבל, אלא יכלה לשבת עמו כבעל ברית קבוע ולהפוך אותו לשותפה לחשבותיה.”