פרידריך ניטשה

“ההתעלות העצמית של הצדק: מכירים את השם היפה שהוא נתן לעצמו — רחמים...”

“אין דבר שאנו אוהבים למסור לאחרים כמו חותם הסודיות יחד עם מה שמסתתר תחתיו”

“בדיחה היא אפיגרמה על מותו של רגש.”

“כל מה שנעשה מתוך אהבה מתרחש תמיד מעבר לטוב ולרע”

“דבר אחד חייב להיות לאדם: או מזג קל מטבעו או מזג שהוקל על ידי אמנות וידע.”

“כל מי שהכריז על מישהו אחר כעל אידיוט, תפוח רקוב, מתרגז כשמתברר בסופו של דבר שהוא לא כזה.”

“ואפילו אם נניח שהציווי שלכם, "לחיות לפי הטבע", פירושו למעשה אותו דבר כמו "לחיות לפי החיים" — כיצד יכולתם לנהוג אחרת? מדוע תעשו עיקרון ממה שאתם עצמכם הנכם, ושעליכם להיות?”

“ההשלכות של מעשינו אוחזות בנו, באדישות גמורה לטענתנו שבינתיים "השתפרנו.”

“אתה מביט למעלה כאשר אתה מבקש להתעלות. ואני מביט למטה משום שאני נעלה.”

“מה שקורה לי קורה לכל הפירות שמבשילים. זהו הדבש בעורקי שהופך את דמי לסמיך יותר, ואת נשמתי לשקטה יותר.”

“המוסר שולל את החיים”

“כי הקנאות היא הצורה היחידה של כוח רצון שאפילו את החלשים וחסרי הביטחון אפשר להביא להשיג.”

“לעיתים קרובות אנו מסרבים לקבל רעיון רק משום שטון הדיבור שבו הוא הובע אינו מעורר בנו אהדה.”

“כאשר אנו עייפים, תוקפות אותנו רעיונות שכבשנו לפני זמן רב.”

“אנחנו מדברים על שירה בצורה כל כך מופשטת משום שכולנו בדרך כלל משוררים גרועים.”

“ספק כחטא. — הנצרות עשתה את מרב המאמצים כדי לסגור את המעגל והכריזה שגם הספק הוא חטא. אמורים להטיל אדם אל תוך האמונה בלי סיבה, בנס, ומאותו רגע לשחות בה כבאחד היסודות הבהירים והחד-משמעיים ביותר: אפילו מבט אל החוף, אפילו המחשבה שאולי אדם קיים גם למען משהו אחר מלבד שחייה, אפילו הדחף הקל ביותר של טבענו הדו-חיי — הוא חטא! ושימו לב שכל זה פירושו שגם יסוד האמונה וכל הרהור על מקורה מודרים אף הם כמעשה חטא. מה שרוצים הוא עיוורון ושכרון חושים ושיר נצחי מעל הגלים שבתוכם טבעה התבונה.”

“אל תהפוך תשוקה לטיעון לטובת האמת! הו, הלהטנים טוב הלב ואפילו האצילים, אני מכיר אתכם! אתם רוצים לנצח בטיעון נגדנו, אבל גם נגד עצמכם, ובעיקר נגד עצמכם! מצפון מיוסר תמיד מסית אתכם נגד ההתלהבות שלכם, וכמה אתם הופכים יצירתיים כשאתם מנסים להשתיק אותו! אתם שונאים את הכנים, את הפשוטים, את הטהורים, אתם נמנעים מהמבט התמים שלהם. המצפון שלכם יודע את האמת, וכשהוא משמיע את קולו, אתם מנסים להטיל ספק בקול הזה, להציג אותו כהרגל רע, כמחלה של התקופה, כפגם בבריאות הרוחנית שלכם. אתם מגיעים למצב שבו אתם שונאים ביקורת, מדע והיגיון! אתם מזייפים את ההיסטוריה כדי שתעיד לטובתכם, אתם מכחישים סגולות של אחרים כדי שהן לא יאפילו על האלילים והאידיאלים שלכם! תמונות צבעוניות במקום שבו נדרשים נימוקים רציונליים! להט וסגנון! ערפל כסוף! לילות קסומים! אתם יודעים איך להאיר ואיך להחשיך, ואיך להשתמש באור כדי להסתיר! ובאמת, כשהתשוקה שלכם מגיעה לשיא של טירוף, מגיע רגע שבו אתם אומרים לעצמכם: עכשיו ניצחתי את המצפון, עכשיו אני צלול, אמיץ, נדיב, מפואר, עכשיו אני כנה! כמה אתם צמאים לרגעים האלה שבהם התשוקה מעניקה לכם הצדקה מושלמת ותחושת חפות; כשבמאבק, בשיכרון ובאופוריה אתם מחוץ לעצמכם ומעבר לכל ספק; כשאתם מכריזים: 'מי שלא יוצא מדעתו כמונו, לעולם לא ידע מהי האמת ואיפה היא!'. אתם צמאים למצוא אנשים שחושבים כמוכם במצב הזה – שזהו מצב של שחיתות אינטלקטואלית – ולהדליק את הלפיד שלכם מהאש שלהם! הו, הקורבנות העלובה שלכם! הו, הניצחון המביש של השקר המקודש! אתם באמת חייבים להסב לעצמכם כל כך הרבה סבל? באמת?”

“יש לאחוז היטב בלב; כי כאשר נותנים לו לחמוק, כמה מהר בורח הראש!”

“האמנות מרימה את ראשה במקום שבו האמונות מתרפות”

“החירות היא הרצון להיות אחראים לעצמנו.”