פרידריך ניטשה

“השקר הנפוץ ביותר הוא זה שבאמצעותו אדם מרמה את עצמו: ההונאה של אחרים היא עבירה נדירה יחסית.”

“הסברים מיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא שהם אפילו לא רדודים.”

“כל מי שבנה אי־פעם אי־שם שמים חדשים מצא תחילה את הכוח לכך בגיהינום שלו עצמו”

“מחשבות הן הצללים של רגשותינו — תמיד אפלים יותר, ריקים יותר ופשוטים יותר.”

“לא הניצחון של המדע הוא המייחד את המאה התשע-עשרה שלנו, אלא ניצחון השיטה המדעית על המדע.”

“נגד המגנים את הקיצור. — דבר הנאמר בקיצור יכול להיות פרי של מחשבה ארוכה מרובה: אך הקורא שהוא טירון בתחום זה, ושעדיין לא הרהר בו כלל, רואה בכל דבר הנאמר בקיצור דבר עוברי, ולא בלי לגנות את המחבר על שהגיש לו מאכל כה בלתי בשל ובלתי בשלל דיו.”

“נשיכת המצפון היא מגונה”

“העושה לבדו לומד.”

“אם משהו אמור להישאר בזיכרון, יש לחרוט אותו בלהבה: רק מה שאינו חדל לכאוב נשאר בזיכרון.”

“קשה דיו לזכור את דעותיי, מבלי לזכור גם את הסיבות להן!”

“הסדנה הזאת, שבה מייצרים אידיאלים—נדמה לי שהיא מסריחה מכל כך הרבה שקרים”

“כידוע, הכוהנים הם האויבים הרעים ביותר — אבל מדוע? משום שהם חסרי האונים ביותר. דווקא בשל חוסר האונים שלהם, השנאה בהם גדלה לממדים מפלצתיים ומצמררים, עד לסוג השנאה הרוחני והרעלני ביותר. שונאי-העולם הגדולים באמת בהיסטוריה היו תמיד כוהנים; וכך גם השונאים המבריקים ביותר: סוגי רוח אחרים כמעט אינם באים בחשבון לעומת רוח הנקמה הכוהנית.”

“לצביעות יש את מקומה בעידנים של אמונה חזקה: שבהם גם כאשר אדם נאלץ להפגין אמונה אחרת, אין הוא נוטש את האמונה שכבר יש לו.”

“מעבר לכל הווניטי והעניינים האישיים שלהן, לנשים יש תמיד בוז מופנם כלפי הנשים עצמן.”

“אתה עולה מעליהם ומעבר להם: אך ככל שתטפס גבוה יותר, כך תיראה קטנים יותר לעין הקנאה. ומי שעף שנוא מכולם.”

“ספרים וטיוטות פירושם דבר שונה לגמרי אצל הוגים שונים. הוגה אחד אוסף בספר את הניצוצות שהיה מסוגל לגנוב ולהביא הביתה במהירות מקרני איזו תובנה שפתאום עלתה בו, בעוד הוגה אחר אינו מציע לנו אלא צללים — דימויים בשחור ואפור של מה שהלך והצטבר בנפשו ביום שלפני כן.”

“הקוראים הגרועים ביותר הם אלה המתנהגים כחיילי ביזה: הם לוקחים כמה דברים שהם יכולים להשתמש בהם, מלכלכים ומבלבלים את השאר, ומחרפים את הכול.”

“פעם הרוח הייתה אלוהים, אחר כך היא נעשתה אדם, ועכשיו היא אפילו נעשית המון”