קריג לונסברו

“אם לבי נחוש לרדוף אחר אוצרות אמיתיים, על מוחי להיות ממוקד אך ורק בזכות ליהנות מהם ומשוחרר מן האובססיה להחזיק בהם”

“אם מספר הפעמים שאנחנו קמים הוא רק אחד פחות ממספר הפעמים שהפילו אותנו, אז אנחנו מבלים את חיינו בשכיבה”

“אנחנו לא בנויים לבינוניות, אך אנו בונים אותה אל תוך חיינו בכל זאת”

“העולם צועק, ״תישאר למטה, זה בטוח יותר.״ נשמתי צועקת, ״גם להיות מת זה בטוח.״”

“אם ההקרבה אינה נושא חיי, אין טעם לספר את הסיפור.”

“אני חושב שזה חכם פי אלף לקבל שהפחד קיים, כי כשאנחנו מקבלים אותו אנחנו לא נותנים לו כוח לשבור אותנו, אלא בעצם מחזקים את עצמנו עד שאנחנו יכולים לשבור אותו.”

“דברים שהם באמת גדולים אינם זקוקים ממני לדבר, והעובדה שאני חושב איכשהו שכן מעידה על היעדר כל גדולתי.”

“הכחשה היא תחבולה מפתה פרי יצירתנו, כופה את סדרי העדיפויות שלנו על המציאות בכך שהיא דוחקת את האמת החוצה, והכול משום שנכנענו לפחד במקום להשתחוות לאלוהים”

“להכחיש את המאבק זה לא חכם. להאמין שאני יכול להילחם בו בלי אלוהים זה מטורף. לעשות זאת בפועל זה התאבדותי. לא פלא שרבים מאיתנו מסתובבים ונראים כמו מוות מהלך.”

“אני מכלה ללא רחמים את זמני ואת מרצי בחיפוש אחר דברים אקראיים רבים, שאף אחד מהם לא יברך אותי בדרך שאני סבור שהם יברכו אותי, שכן על אף התנגדותי העיקשת לעיתים קרובות למחשבה הזאת, הברכה היחידה והבלעדית שבה אני יכול להיות בטוח לחלוטין נמצאת בחיפוש אחר אלוהים לבדו.”

“אם הייתי יושב וסופר אותם, כמה מן התפילות שלי היו נגועות בפיתוי של חמדנות? אף אחת, פשוט משום ששום דבר מן הסוג הזה אינו תפילה.”

“היעדרו של אלוהים מן הטבח נובע מעובדה אחת יחידה, מטרידה למדי; שבאיזשהו זמן בעבר הוא כיבד את בקשתנו שיעזוב. ואם לא נהיה כנים באכזריות עם עצמנו בנוגע לבחירה הזאת, הרי שאנו עצמנו הם שהכשרנו את הקרקע לטרגדיה הבאה.”

“למרות כל ההתעסקות הבלתי פוסקת שלנו, איננו יכולים לייצר את הדברים שאנו זקוקים להם נואשות ביותר. ואם במקרה כן נעשה זאת, הם לעולם לא יהיו יותר מאשר חיקויים רזים ומעוררי רחמים, שיותירו אותנו רזים ומדולדלים. ועד שנבין סוף סוף שאנו יכולים רק “למצוא” את הדברים האלה, לעולם לא נחוש שום דחף “למצוא” את אלוהים.”

“לא עצם העובדה שאתה יולד ילד היא החשובה ביותר. אלא מה שאתה יולד לתוכם.”

“זה בבניית המיטב שביכולותינו שאנו בסופו של דבר משמידים את הגרוע שבחולשותינו”

“למרות עד כמה הם עשויים להיות עצומים להחריד, לעולם אין זה גודל הארסנל ולא כוחו של הלוחם. להפך, לב הנוטה להקרבה הוא הנשק החזק מכול.”

“מטרת הנוחות היא בו בזמן הוויתור על הישגים גדולים”

“לסלוח לאחרים פירושו בפשטות שאתה מסרב להיות אסיר של עבר שאינך יכול לשנות, וכבול להחלטות שלא אתה קיבלת.”

“אין ביכולתי לסרב למסע החיים, בלי קשר לטבעם של פחדיי או לעומק אנוכיותי, שכן ההגדרות של ״מסע״ ו״חיים״ הן נרדפות באופן שאי אפשר להבחין ביניהן. אולם אני יכול לעכב אותם די הצורך ולהיאבק בהם בשפע עד כדי כך שאקבל את המסע, אך המסע מוגדר כעת אך ורק כמאמצי לנטוש את המסע.”

“אני יכול להשתחוות לפחד ולברוח מן המרדף אחר דברים גדולים. אני יכול להשתחוות לאלוהים ולהתמסר למרדף אחר הפיכת הדברים לגדולים.”