“המקום שלך הוא איתי,” אמר ג׳ם. “הוא תמיד יהיה.”“מה זאת אומרת?”הוא הסמיק, והצבע הכהה בלט על עורו החיוור. “אני מתכוון,” אמר, “טסה גריי, האם תיאותי לעשות לי את הכבוד ולהיות אשתי?”טסה הזדקפה בבת אחת. “ג׳ם!”הם הביטו זה בזה לרגע. לבסוף אמר, בניסיון להישמע קליל, אף שקולו נסדק, “זה לא היה לא, אני מניח, אף שגם לא כן.”“אתה לא יכול להתכוון לזה.”“אני כן מתכוון לזה.”“אתה לא יכול—אני לא ציידת צללים. הם יגרשו אותך מהקלאב—”הוא צעד צעד אחד קרוב יותר אליה, עיניו להוטות. “אולי אינך ציידת צללים ממש. אבל גם אינך בני תמותה רגילה, וגם לא ניתן להוכיח שאת שייכת לעולם התחתון. מצבך ייחודי, ולכן איני יודע מה יעשה הקלאב. אבל הם אינם יכולים לאסור דבר שאינו אסור על פי החוק. יהיה עליהם להביא בחשבון את המקרה שלך—שלנו—באופן פרטני, וזה עלול להימשך חודשים. בינתיים הם אינם יכולים למנוע את אירוסינו.”“אתה רציני.” פיה היה יבש. “ג׳ם, חסד כזה מצידך אכן מדהים. זה מעיד עליך רבות. אבל איני יכולה להרשות לך להקריב את עצמך כך למעני.”“להקריב? טסה, אני אוהב אותך. אני רוצה לשאת אותך לאישה.”