צ'וי בל ק'

“עוגה היא אושר! אם אתה מכיר את דרכה של העוגה, אתה מכיר את דרכו של האושר! אם יש לך עוגה מולך, אינך צריך לחפש עוד אחר שמחה!”

“המורכבות מביטה בפשטות וצוחקת עליה על שהיא פשוטה מדי. אבל זו טיפשות. מה יקר יותר? הטיפה של שמן ורדים טהור או מי הקולון שמערבבים את אותה טיפה עם דברים רבים אחרים כדי להפוך אותו לזול מספיק? נדרשות 60,000 ורדים כדי להכין אונקיה אחת של שמן ורדים. בפשטות יש ערך, יש בה משמעות. מורכבות היא מה שקורה כשערך ומשמעות מדוללים. אל תשחקו משחקים עם אנשים טהורי לב; הם לא צריכים את הזבל שלכם. ואל תנסו לדלל אותם כדי שתוכלו להרשות אותם לעצמכם.”

“היום תהיתי למה הריסים שלי לא עבים מספיק ולמה כפות הרגליים שלי לא קטנות מספיק. ואז זה היכה בי. למה אנחנו לוקחים את הדברים חסרי החשיבות האלה כמו מילימטרים על הריסים וקופסאות נעליים ואז מנסים לדחוס את עצמנו לתוך התבניות המטופשות האלה? למה אני לוקחת את היופי שהוא אני, ומודדת אותו מול מידת נעליים? אורך של שיער על העיניים שלי? האם אינני היצירה הנפלאה יותר, גדולה הרבה יותר מן הדברים המטופשים האלה? למה אנחנו לוקחים את עצמנו ומחללים את עצמנו מדי יום? דוחפים את עצמנו לתאים כי אנחנו חושבים שאנחנו אמורים להתאים אליהם? האם אנחנו קוביות קרח? ופתאום פשוט אינני מבינה עוד את תחושות החוסר! כי הן בכלל לא תחושות חוסר, בכלל! אני אצחק ואהיה יפה.”

“היא צוחקת צחוק כן... כזה שמעמיד את המתחזים על קצה העצבים וגורם להם לחלום להיות טובים יותר.”

“ליצן על כס המלוכה הוא עדיין ליצן. מלך בסחבות הוא עדיין מלך.”

“איך יכולת לאהוב אותנו יחד? הוא שאל אותי. אנחנו לא דומים זה לזה בכלל ואנחנו לא נועדנו זה לזה ואנחנו מוציאים זה את זה מדעתנו, אתה אוהב את זה? איך אפשר לאהוב את זה? אז אמרתי לו: אני יודעת שאנחנו לא נועדנו זה לזה, שאנחנו מוציאים זה את זה מדעתנו, ושאנחנו כל כך שונים. אבל זה אנחנו. זה מה שיש לנו; שטות פרועה. אנחנו לא טובים יחד, אבל יחד אנחנו רעים זה לזה. אני אוהבת אותנו יחד ככה, בדיוק ככה. כי גם אם זה לא טוב, זה מה שיש לנו! זה אנחנו.”

“זה עתה איבדתי את הסיבה שלי להילחם כל כך חזק. איך אמשיך עכשיו, בלי הדבר שלי להילחם למענו? והוא לחש באוזני, הוא אמר: אולי הגיע הזמן להפסיק להילחם.”

“אתמול בלילה איבדתי את העולם, והרווחתי את היקום.”

“למדתי שאפשר לשנות את עצם טבען של מחשבותינו, על ידי שינוי טון הדיבור שבו אנו חושבים! איש מעולם לא שם לב לאיזה טון דיבור הוא מדבר בו, בזמן שהמילים שלו מתרוצצות לו בראש! אנשים שמים לב לטון הדיבור שלהם רק כשהמילים שלהם על הלשון! אבל זה טון הדיבור שבו אנו חושבים, שאחראי ליצירת האנרגיה שאנו פולטים. ייתכן שאתה צורח מבפנים, וגם אם אתה רגוע מבחוץ, אתה תיצור את האנרגיה של מחשבותיך. אם אתה רוצה שינוי אמיתי בחייך, במוחך—באמת, פשוט שנה את טון הדיבור שבו אתה חושב!”

“בסופו של דבר, הוויכוח בין רוחניות לבין דיבור על רוחניות, הוא כולו נגד טבעה של הרוחניות. כשאנו מתווכחים על רוחניות, אנו פועלים נגד טבעה ממש. השאלה החשובה: האם אני נוהג/ת בטוב לב במה שאני אומר/ת/עושה? וזה הכול. למען האמת, לאכול גלידת גביע ולחייך בשמחתו של ילד, היא פעילות רוחנית פי מיליארד בערך, מאשר לדון בדעות על רוחניות. החוויה של תמימות; החוויה של שמחה—זו מחזקת אותנו ואת האחרים. וזוהי רוחניות. גלידת גביע יכולה להיות החפץ הרוחני ביותר ביקום, בכל רגע נתון.”

“אני לא מחפשת קדושה, קדושה-מופשטת, טוהר; את הדברים האלה מוצאים אחרי החיים האלה, לא בחיים האלה; אבל בחיים האלה אני מחפשת להיות אנושית לגמרי: להרגיש, לתת, לקחת, לצחוק, ללכת לאיבוד, להימצא, לרקוד, לאהוב ולתאוות, להיות כה אנושית.”

“בחיים האלה, אנו קוצרים את תוצאות כל מה שאנו עושים; גם אם הדברים שאנו עושים והדברים שאנו נעשים, הם התוצאות הישירות של נסיבות שמעולם לא יכולנו לשלוט בהן מלכתחילה. אומרים שלעולם לא נותנים לנו יותר ממה שאנו יכולים לשאת; אבל אני לא מאמינה בזה. לעיתים קרובות נותנים לנו יותר ממה שאנו יכולים לשאת, ולכן רבים כל כך מאיתנו שבורים כל כך. הכד נשבר כשיש יותר מדי לשאת. היופי היחיד בכל זה הוא שכדים אפשר לתקן בזהב; ובגלל זה, הם יכולים להפוך ליפים אפילו יותר משהיו קודם.”

“אנשים תמיד, תמיד מדברים על ביטחון עצמי, אמור להיות שזה דבר כל כך מושך. אני תוהה למה בעצם, למה אמור להיות שזה דבר כל כך מושך? כשביטחון עצמי מסתיר כל כך הרבה דברים אחרים שהם הרבה יותר יפים! כשאתה חושב על להיות בטוח בעצמך, אתה חושב על להחביא את כל הדברים האחרים האלה שאתה רואה בהם מטרדים; אבל המטרדים האלה מרכיבים את מי שאתה! והמטרדים האלה יפים. הם יפים והם אתה והם תמיד יהיו שם, גם כשאתה מנסה לכסות עליהם! אז מה קורה כשהם כולם יוצאים יום אחד? האם תרגיש פחות בן אדם? האם האנשים שאמורים לאהוב אותך, יראו בך פחות בן אדם? אני אומרת שזה לא עניין של לצאת אל העולם וללבוש פרצוף מסוים — זה פשוט עניין של לצאת אל העולם. אני יצאתי אל העולם! ואני לא לובשת את הפרצוף הזה! או שום פרצוף אחר, למען האמת! אני לא רוצה להסתיר את האופן שבו אני משחקת בשיער שלי כדי להרגיש בטוחה יותר או את האופן שבו אני צוחקת בכל הזמנים הלא נכונים. אני לא רוצה להסתיר את הדברים האלה כי הדברים האלה הם חלק ממני. ואני עדיין יכולה לצאת אל העולם — וגם לבד! אני יודעת שכן, כי באמת עשיתי את זה! אז חשוב יותר מביטחון עצמי — היא שלווה וקבלה. השלווה באה מקבלה עמוקה של כל הדברים הקטנים האלה בך שמצטברים כמו טריליוני המולקולות והאטומים שאתה מורכב מהם! וזה פשוט יפה. להיות יפה זה משהו מושרש וחזק; להיות בטוח בעצמך זה רק עניין של ללבוש משהו שאפילו לא חלק אמיתי ממך. להתאהב במולקולות שמרכיבות את המהות שלך זה הרבה יותר מושך. ואולי זה מה שביטחון עצמי באמת אומר — הקבלה והאמונה בכל אטום ואטום שאתה.”

“אנשים יקנאו בך על כל דבר. תעשה רע והם יקנאו בך על כך שאתה רע, תעשה טוב והם יקנאו בך על כך שאתה טוב, תמשוך את עצמך מתוך האפר והם יקנאו בכוח שלך, תעבוד קשה ותצליח והם יקנאו בהתמדה שלך, תקנה נעליים חדשות ואנשים ירצו לגנוב אותן, תגדל את שיערך ארוך ואנשים ירצו לגזור אותו, תצחק בקול רם ואנשים יקנאו בסיבות שלך לצחוק. האמת היא שהקנאה אינה בגללך; אלא שהקנאה נמצאת בעיני המתבונן!”

“להתבגר פירושו ללמוד מהו החיים. כשאתה קטן, יש לך מערכת של אידיאלים, סטנדרטים, קריטריונים, תוכניות ותפיסות, ואתה חושב שאתה צריך לשבת ולחכות שהם יקרו לך ואז החיים יעבדו. אבל החיים אינם כאלה, לאף אחד; אי אפשר להתאהב בסטנדרט, צריך להתאהב באדם. אי אפשר לחיות בתוך קריטריון, צריך לחיות את החיים שלך. אי אפשר לחכות שהתוכניות שלך יתממשו, כי ייתכן שלעולם לא יתממשו כפי שאתה חושב שהן יתממשו. אי אפשר לחכות ולראות את האידיאלים והסטנדרטים שלך ניגשים אליך, כי אי אפשר לדעת מה שלך עד שיש לך אותו. אני תמיד אומרת: תמיד קח את ההזדמנות הראשונה, למקרה שלעולם לא תקבל הזדמנות שנייה, אבל להתבגר לוקח את זה צעד אחד נוסף; להתבגר פירושו שעליך להיאחז במה שיש לך, כשיש לך אותו, כי מה שיש לך — זה שלך — וכל האידיאלים והקריטריונים שקבעת בראשך, אלה אינם שלך, כי הם לא קרו לך.”

“אני בלתי צפויה, אני אף פעם לא יודעת לאן אני הולכת עד שאני מגיעה לשם, אני כל כך אקראית, אני תמיד צומחת, לומדת, משתנה, אני אף פעם לא אותו אדם פעמיים. אבל דבר אחד שאפשר להיות בטוחים לגביי; הוא שאני תמיד אעשה בדיוק את מה שאני רוצה לעשות.”

“אין מריבה בין מדע לרוחניות. אני שומע לעיתים מדענים מנסים להשתמש במדע כדי להוכיח שהרוחני לא קיים, אבל אני פשוט לא רואה פער ביניהם. מה שרוחני מייצר מה שמדעי, וכשמדע משמש להפרכת הרוחני, זה תמיד נעשה מתוך כוונה אישית של בוז. כתוצאה מכך, המדענים של היום רק מוכיחים את חוסר ההשוואה שלהם לאבות המייסדים של המדע שהיו אלכימאים. המדע של היום נשטף, נוקה ומרוקן מכל מה שמיסטי ורוחני, ידע שנולד בבוז ובאכזבה. אולי יש כמה שמחזיקים את הסודות לעצמם ומגישים לכולם גרסה חסרת טעם של מדע, והטיפשים של היום עוקבים בעיוורון אחרי מנהיגים עיוורים כמוהם.”

“אנחנו נעים במהירות אל עבר משהו, נזרקים לעברו כמו אסטרואידים שנעים בחלל בגלל מוות של כוכב לכת. אנחנו, תושבי כדור הארץ, נזרקים לחלל כמו אסטרואידים בוערים, ואם אנחנו לא רוצים להתפרק לכלום, אנחנו חייבים להתחיל להיאחז רק בדברים שחשובים באמת ולשחרר את כל מה שלא. כי כשכל האבק והקרח שלנו יתפוררו אל תוך הקוסמוס, נישאר רק עם עצמנו ושום דבר מעבר לזה. אז אם אתה רוצה להיות שם בסוף, היום זה היום להתחיל להחזיק את הילדים שלך, להחזיק את היקרים לך; את אלו שחולקים את הנשמה שלך. תעגון בלב שלך צדק, אמת, אומץ, גבורה, אמונה, חזון מוצק, ותודעה יציבה ושקולה. תהיה אדם של מחשבות משמעותיות ובעלות ערך. אל תסתכל ימינה, אל תסתכל שמאלה; פשוט אין לנו זמן לזה. לעולם אל תפחד מהפחד.”

“כדי לשנות את העולם, עליך תחילה לשנות את עצמך. כדי שתהיה לך הזכות לראות מה לא כשורה בעולם, עליך תחילה להרוויח את הזכות הזאת באמצעות ראיית מה שלא כשורה בעצמך. איננו נעשים משפיעים, מנהיגים ומורים, באמצעות משיכת התכונות הטובות יותר שלנו והחלת התכונות הטובות יותר הללו על עולם שבור כמו מזור מרפא; אלא אנו נעשים משפיעים, מנהיגים ומורים בעולם הזה, באמצעות ביצוע בתוכנו את הטיהור שאנו מבקשים לראות מתרחש באחרים.”

“אני חושבת שבאופן כללי, אנשים בעולם מתארים אדם "חופשי ופראי" כמי שנעקר, מנותק וחסר עכבות. אבל אני לא מאמינה בסוג כזה של חופש. אני חושבת שזה מושג ילדותי. לחופש יש משמעות רק כשהוא נמלט ממשהו! אותם אנשים שנמלטו מדברים — מהכלובים הפנימיים שלהם, מכלובים שהציבו אחרים סביבם — כשאותם אנשים מסוגלים לשוטט חופשי ולומר, "זה מי שאני כי זה מי שאני בוחר להיות", זהו חופש. חופש אינו להיות טיפש; חופש הוא להיות חכם עד כדי כך שאתה מפתח כוח חזק מספיק כדי להשתחרר ולהפוך לאדם משלך. אדם טוב יותר ממה שהנסיבות שלך היו רוצות להגדיר אותך כמותו.”