“אנשים תמיד, תמיד מדברים על ביטחון עצמי, אמור להיות שזה דבר כל כך מושך. אני תוהה למה בעצם, למה אמור להיות שזה דבר כל כך מושך? כשביטחון עצמי מסתיר כל כך הרבה דברים אחרים שהם הרבה יותר יפים! כשאתה חושב על להיות בטוח בעצמך, אתה חושב על להחביא את כל הדברים האחרים האלה שאתה רואה בהם מטרדים; אבל המטרדים האלה מרכיבים את מי שאתה! והמטרדים האלה יפים. הם יפים והם אתה והם תמיד יהיו שם, גם כשאתה מנסה לכסות עליהם! אז מה קורה כשהם כולם יוצאים יום אחד? האם תרגיש פחות בן אדם? האם האנשים שאמורים לאהוב אותך, יראו בך פחות בן אדם? אני אומרת שזה לא עניין של לצאת אל העולם וללבוש פרצוף מסוים — זה פשוט עניין של לצאת אל העולם. אני יצאתי אל העולם! ואני לא לובשת את הפרצוף הזה! או שום פרצוף אחר, למען האמת! אני לא רוצה להסתיר את האופן שבו אני משחקת בשיער שלי כדי להרגיש בטוחה יותר או את האופן שבו אני צוחקת בכל הזמנים הלא נכונים. אני לא רוצה להסתיר את הדברים האלה כי הדברים האלה הם חלק ממני. ואני עדיין יכולה לצאת אל העולם — וגם לבד! אני יודעת שכן, כי באמת עשיתי את זה! אז חשוב יותר מביטחון עצמי — היא שלווה וקבלה. השלווה באה מקבלה עמוקה של כל הדברים הקטנים האלה בך שמצטברים כמו טריליוני המולקולות והאטומים שאתה מורכב מהם! וזה פשוט יפה. להיות יפה זה משהו מושרש וחזק; להיות בטוח בעצמך זה רק עניין של ללבוש משהו שאפילו לא חלק אמיתי ממך. להתאהב במולקולות שמרכיבות את המהות שלך זה הרבה יותר מושך. ואולי זה מה שביטחון עצמי באמת אומר — הקבלה והאמונה בכל אטום ואטום שאתה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←