“היום תהיתי למה הריסים שלי לא עבים מספיק ולמה כפות הרגליים שלי לא קטנות מספיק. ואז זה היכה בי. למה אנחנו לוקחים את הדברים חסרי החשיבות האלה כמו מילימטרים על הריסים וקופסאות נעליים ואז מנסים לדחוס את עצמנו לתוך התבניות המטופשות האלה? למה אני לוקחת את היופי שהוא אני, ומודדת אותו מול מידת נעליים? אורך של שיער על העיניים שלי? האם אינני היצירה הנפלאה יותר, גדולה הרבה יותר מן הדברים המטופשים האלה? למה אנחנו לוקחים את עצמנו ומחללים את עצמנו מדי יום? דוחפים את עצמנו לתאים כי אנחנו חושבים שאנחנו אמורים להתאים אליהם? האם אנחנו קוביות קרח? ופתאום פשוט אינני מבינה עוד את תחושות החוסר! כי הן בכלל לא תחושות חוסר, בכלל! אני אצחק ואהיה יפה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←