מלחמה

“בשנות ה-60 היה רגע, 1968, 69', שבו הייתה תנועת נגד מלחמה חזקה מאוד נגד המלחמה בווייטנאם. אבל כדאי לזכור שהמלחמה בווייטנאם התחילה — מלחמה גלויה ממש התחילה ב-1962.”

“כשראיתי את המגדלים נופלים בניו יורק, כשאזרחים נשרפו למוות במטוסים ובבניינים, הרגשתי משהו שבהתחלה לא הצלחתי לנתח ולא הבנתי עד הסוף (בין השאר משום שהייתי רחוק ממשפחתי בוושינגטון, שעברה יום מפרך מאוד) עד שכמעט תם אותו יום עצמו. אני מתבייש רק במקצת לומר לכם שזו הייתה תחושה של התרוממות רוח. הנה אנחנו, חשבתי, במלחמה עד הסוף בין כל מה שאני אוהב ובין כל מה שאני שונא. טוב. אנחנו ננצח והם יפסידו. חבל שנתנו להם לבחור את הזמן ואת המקום של האתגר, אבל אנחנו יכולים ונשלים את החסר.”

“הרוח שלנו תמיד בשלום, אבל האגו שלנו מחפש מלחמה, לכן הרגיעו את האגו ואהבו את הרוח לנצח”

“לעיני, הסימן האירוני ביותר של [הירידה הראשונה של האדם לירח] הוא הלוחה שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית ריצ'רד מ. ניקסון, אותה נשא אפולו 11 אל הירח. עליה נכתב: "אנו באנו בשלום לכל האנושות". בזמן שארצות הברית הטילה על מדינות קטנות בדרום מזרח אסיה שבעה וחצי מגטונים של חומרי נפץ קונבנציונליים, חגגנו את האנושיות שלנו. לא נזיקנו לאיש על סלע חסר חיים.”

“ולמרות הצעקות והאלימות, ניסינו לשמר בלבנו את זכרו של ים מאושר, של גבעה זכורה, את החיוך של פנים אהובות”

“לימוד הקודש הוא נשק במלחמה”

“יגיע יום שבו תהיה החירות רק טבעת נפש, מקום פנימי שהיה פעם נגיש בגוף. יאמרו לכם איפה תוכלו לגור, מה תוכלו ללבוש ולנוע בו, מה תוכלו לאכול ולשתות, כמה וכמה, ואיך תוכלו לרכוש את זה. יסירו מכם את הדת, הגזע, המין, המקור הלאומי, הגיל, הצבע, האמונה, הדעות והכוח, ויקבעו שליטה על האוכלוסייה. יקימו עולם חדש, וישימו אתכם בסוף השורה, מסומנים ומברושים. כל מה שהיה קודם ימחק, והחדש ינוהל. ומה שאתם מאמינים בו ביותר, יישאר סודי בלבד, כי כולם חייבים להתאחד לקו של השלטון. כל מה שמחוץ לכך יבוטל. אף המוות ייבקש, אך יתקבל. יגברו שליטה מוחלטת על הכל, ויהיו בעלי זכויות מוחלטות על נשמתכם. האור, שהיה פעם מנחה, יתכהה, ולחירות תהיה כמו עוף שאינו רוצה, דוכא בכ”

“התמריץ למלחמה פשוט: ממשלת ארצות הברית החלה במלחמה בעיראק כדי להקל על חברות אמריקאיות לעסוק בעסקים בחו"ל. מטרתם exploitation של כוח העבודה הזול במדינות אלה, שיעשיר את האמריקאים.”

“השלום הוא סגולתה של הציוויליזציה. המלחמה היא פשעה.”

“להיוולד כדי ליצור, לאהוב, לנצח במשחקים, פירושו להיוולד כדי לחיות בזמן שלום. אבל המלחמה מלמדת אותנו לאבד הכול ולהיעשות למה שלא היינו. הכול נעשה שאלה של סגנון.”

“החייל הבריטי יכול לעמוד מול כל דבר חוץ ממשרד המלחמה הבריטי.”

“האמת היא שחקירת התפשטות מקטינה את העולם. הטלגרף והספינה האדים מקטינים את העולם. הטלסקופ מקטין את העולם; רק המיקרוסקופ מגדיל אותו. לא יאוחר מכאן יפרץ העולם במלחמה בין חובבי הטלסקופ לבין חובבי המיקרוסקופ. האחד חוקר דברים גדולים ומתגורר בעולם קטן; השני חוקר דברים קטנים ומתגורר בעולם גדול. ללא ספק מעורר השראה לנסוע במכונית מנוע סביב כדור הארץ, להרגיש שערביה היא סערה של חול או שסין היא זריחת שדות אורז. אך ערביה אינה סערה של חול וסין אינה זריחת שדות אורז. הן תרבויות עתיקות עם חסדים מוזרים, כמוסים כמו גמולי אוצר. אם רוצים להבין אותן, לא כתיירים ולא כחקרים, אלא עם נאמנות של ילדים ובשקט גדול של שיריים. לכבוש את מקומות אלה הוא לאבדם.”

“המתנה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת לאויב שלנו אינה מלחמה, אלא סליחה ושלום”

“אני במלחמה הזו מחזיק בחיבה אישית עזה – שייתכן שהיא תעשה ממני חייל טוב יותר בגיל ארבעים ותשעה מאשר בגיל עשרים ושניים – נגד זה האדום הקטן, האנלפי, אדולף היטלר (כי הדבר המוזר בדחף השטני וההשראה הוא שאינו מגדיל בכלל את המונח האינטלקטואלי הטהור: הוא משפיע בעיקר על הרצון הגולמי בלבד). הוא הרס, פגע, השתמש בצורה שגויה, והפך לעולל ערפילי את הרוח הצפונית הגבורה, תרומה עליונה לאירופה, שאני תמיד אהבתי ונסיתי להציג בה את האור האמיתי שלה.”

“התגלות היא מכתב של כומר לעדרו המגשש באפלה, מברק דחוף הנושא תוכנית קרב מזהירה לעם הנמצא במלחמה.”

“מלחמת אזרחים... מה משמעות המילים הללו? האם היה דבר כזה "מלחמה זרה"? האם כל לוחמה בין בני אדם לא הייתה לוחמה בין אחים? מלחמות אפשר היה להגדיר רק לפי מטרותיהן. לא היו "מלחמות זרות" או "מלחמות אזרחים", אלא רק מלחמות צודקות או לא צודקות. עד אשר תושג ההסכמה האוניברסלית הגדולה, ייתכן שהלוחמה תהיה בלתי נמנעת, לפחות כאשר היא הקרב בין העתיד הדוחק לבין העבר הגורר רגליים. כיצד אפשר לגנות מלחמה כזאת? מלחמה אינה מבישה, ואין דקירת החרב בגב, אלא כאשר היא משמשת להרוג את הצדק ואת הקדמה, את התבונה, את הציוויליזציה ואת האמת. כאשר זהו ייעודה של המלחמה, אין כל הבדל אם היא מלחמת אזרחים או מלחמה זרה — זו פשע. מחוץ למטרה הקדושה של הצדק, על סמך מה יכולה צורה אחת של מלחמה לזלזל באחרת? באיזו זכות חרבו של וושינגטון מבזה את חניתו של קמיל דמולן? מי גדול יותר — לאונידס הנלחם באויב הזר, או טימולאון ההורג את העריץ שהיה אחיו? האחד היה מגן, האחר משחרר. האם נגזור גינוי על כל פנייה לנשק המתרחשת בתוך המצודה, בלי להתחשב במטרתה?”

“לא תוכל לצאת מכאן עם פרספקטיבה קוסמית ולחשוב שאתה טוב יותר מהאחרים וברצונך להילחם — זה גם הסיבה שאסטרופיזיקאים מעולם לא ינהגו את המדינות למלחמה.”

“הנפגע של המלחמה הוא האנושיות שלנו הנעלמת”

“נשמע רעש חבטה כשניבי הבסיליסק התפזרו מזרועותיה של הרמיוני. היא רצה אל רון, כרכה אותם סביב צווארו ונישקה אותו ישר על הפה. רון השליך את הניבים ואת המטאטא שהחזיק, והשיב בהתלהבות כזאת שהרים את הרמיוני מעל רגליה. "זה הרגע?" שאל הארי בחולשה, וכשלא קרה דבר מלבד שרון והרמיוני אחזו זה בזה עוד יותר בחוזקה והתנדנדו במקום, הוא הרים את קולו. "היי! יש כאן מלחמה!" רון והרמיוני נפרדו, זרועותיהם עדיין כרוכות זה סביב זה. "אני יודע, חבר," אמר רון, שנראה כאילו זה עתה חטף מכה בעורף מבלודג'ר, "אז עכשיו או לעולם לא, לא?" "עזוב את זה, ומה עם ההורקרוקס?" צעק הארי. "אתם חושבים שתוכלו פשוט --- פשוט להתאפק, עד שנשיג את הדיאדם?" "כן --- נכון --- סליחה ---" אמר רון, והוא והרמיוני החלו לאסוף את הניבים, שניהם סמוקים בפנים.”

“להשמיד את החיים השוכנים באחרים אינו מעבר לכוחך. חייהם של אלה שהרגת נעלמו מעיניך, אך לא הושמדו. חשבת להאריך את חייך שלך ולקצר את חייהם, אך אינך יכול לעשות זאת. החיים אינם יודעים לא זמן ולא מרחב. חיי רגע אחד, וחיי אלף שנים: חייך וחיי כל היצורים הנראים והבלתי נראים בעולם, שווים הם. להשמיד את החיים, או לשנותם, אי אפשר; שכן החיים הם הדבר האחד הקיים. כל השאר, רק נדמה לנו שהוא קיים.”