אמת

“זה כל כך נפלא בתיאטרון כשכולם מבינים סוף סוף את האמת.”

“לעיתים קרובות נשאל: "כיצד יכלו התלמידים הראשונים להפוך את העולם על פיו, כאשר מיליוני נוצרים כיום אינם מצליחים אפילו להשאירו ישר?" התשובה היא שהם לא התאמנו את אמונתם כדי שתתאים לעולם. הייתה בידיהם האמת, והם סירבו לדלל אותה. הייתה להם אמונה שלא התפשרה.”

“אם יש לך מטרה מוגדרת, אם יש לך תשוקה בוערת להשיג אותה ואם אתה הולך אחריה בתשוקה, אז אל תחכה להצלחה כי אתה כבר הצלחה.”

“זכור, אתה הילד האוהב ביותר של היקום הזה. היקום היה צריך להמתין מיליארדי שנים כדי להיכנס להיריון ממך. אתה השמחה והיוצר של היקום שלך.”

“מה שאני שומר בסוד, זה גורם לך להתקרב, וככל שאתה מתקרב אל הסוד וחושף אותו, אין לך יותר את ה"רצון" או את ה"כוונה" או את ה"מוטיבציה" שיגרמו לך לרצות לחבב אותי... זו האמת, האמת הורסת, הסוד מחריב את הדברים, והשקר רק עושה תיקונים בתוך התיקון, אבל בסוף הכול נמצא במקום אחד, וזה ממש דפוק.”

“הסיפורת נכתבת מן המציאות והמציאות נכתבת מן הסיפורת. אנו יכולים לכתוב סיפורת משום שיש מציאות, ואנו יכולים לכתוב מציאות משום שיש סיפורת; כל מה שאנו רואים כיום כמיתוס וכאגדה, אבותינו האמינו שהוא היסטוריה, וכל מה שבתולדותינו כולל מיתוסים ואגדות. לפני שנוצרה התודעה המודרנית המרהיבה של ימינו, תרבויותינו ותרבויות הציוויליזציה שלנו נרקמו ברחמים, ונולדו מן מה שאנו מזהים כיום כ"סיפורת, חוסר-מציאות, מיתוס, אגדה, פנטזיה, פולקלור, דמיון, בדיות וסיפורי מעשיות". ובתהילתנו הפתאומית והמודעת של כל "התקדמותנו" המודרנית, אנו איכשהו נכשלים מלשאול את עצמנו את השאלה "מי קבע שמיתוסים ואגדות הם חוסר-מציאות?" אבל אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת משום מי החליט שהוא מרהיב דיו כדי לעמוד ולומר לאבותינו "כולכם טיפשים, מאוכזבים ומדמיינים דברים", ואז מדוע כולנו החלטנו להאמין לאותו אדם? ישנן מציאויות רבות, לא רק אחת. יש אמת שחורגת הרבה מעבר למה שאומרים לנו כיום להאמין בו. ואנו מוצאים את האמת הזאת כאשר אנו אמיצים מספיק כדי להיפרד ממה שגורם לכל השאר להרגיש בנוח. המציאות שלך היא מה שאתה מאמין בו. ואף אחד לא צריך להיות מסוגל לומר לך להאמין אחרת.”

“האמת אינה רכושו של שום יחיד אלא אוצרם של כל בני האדם”

“מעבר ליבשת המציאות, ישנם אוקיינוסים של רעיונות.”

“היה אדם שמקרין אהבה, חמלה, טוב לב, שלווה, רוגע, שלום ושמחה כדי לשרוף ולטהר את כל מה שסביבך.”

“מנהיגות היא לקבל את האמת, שייתכן שיש מי שמכיר יותר ממך.”

“אחד הדברים המושכים בתרגום "Heroes" הוא שזה לא סוג המחזה שאני כותב. אם זה היה כך, כנראה לא הייתי רוצה לתרגם אותו. אין בו משפטי מחץ. הוא הרבה יותר קומדיה אמיתית מאשר מחזה של שנינות מסחררת.”

“אל תקלל את האלים, תרגיש בושה כשתצטרך לקרוא להם לעזרה”

“הפרח אינו דואג, והעץ אינו מתנודד.”

“גלה מה משמח אותך ועשה זאת. אם אתה שמח, אתה מביא אושר לעולם.”

“את הלב הזה שבתוכי אני חש, ואני שופט שהוא קיים. את העולם הזה אני יכול לגעת, ואני גם כן שופט שהוא קיים. כאן מסתיים כל ידיעתי, והיתר הוא בנייה. שכן אם אנסה לאחוז בעצמי הזה שאני חש בו ביטחון, אם אנסה להגדירו ולסכם אותו, אין הוא אלא מים החומקים מבין אצבעותיי. אני יכול לשרטט בזה אחר זה את כל ההיבטים שהוא מסוגל ללבוש, את כל אלה גם כן שיוחסו לו, את החינוך הזה, את המקור הזה, את הלהט הזה או את השתיקות הללו, את האצילות הזאת או את השפלות הזאת. אבל אי אפשר לצרף היבטים. הלב הזה עצמו, שהוא שלי, יישאר לעד בלתי ניתן להגדרה בעיניי. בין הוודאות שיש לי בדבר קיומי ובין התוכן שאני מנסה לתת לוודאות הזאת, הפער לעולם לא יתמלא. לעד אהיה זר לעצמי. בפסיכולוגיה כמו בלוגיקה, יש אמיתות אך אין אמת. "דע את עצמך" של סוקרטס שווה בערכו ל"הייה מוסרי" של חדרי הווידוי שלנו. הן חושפות געגוע ובו בזמן גם בורות. הן תרגילים עקרים בנושאים גדולים. הן לגיטימיות רק במידה המדויקת שהן בקירוב.”

“אין באמת דבר כזה קסם, על-טבעי או נס; יש רק דברים שעדיין נמצאים מעבר להיגיון של מי שמתבונן בהם.”

“זה לא שאני מאוד אינטליגנטי, אלא שאני מנסה להבין באהבה”

“המפתח להצלחתך בעולם הזה הוא לגלות את תחום המתנות שלך”

“מציאות מרה של אמת יכולה להיאמר בחוכמה באגדה מתוקה של שיר ערש”

“האדם הוא בעל החיים ההגיוני. זו הטענה. אני סבור שהיא נתונה למחלוקת. אכן, ניסויי הוכיחו לי שהוא בעל החיים הבלתי-הגיוני... למען האמת, האדם הוא טיפש חשוכת מרפא. דברים פשוטים שבעלי חיים אחרים לומדים בקלות, הוא אינו מסוגל ללמוד. בין ניסויי היה זה. בשעה אחת לימדתי חתול וכלב להיות ידידים. הכנסתי אותם לכלוב. בשעה אחרת לימדתי אותם להיות ידידים עם ארנב. בתוך יומיים הצלחתי להוסיף שועל, אווז, סנאי וכמה יונים. לבסוף קוף. הם חיו יחד בשלום; ואף בחיבה. לאחר מכן, בכלוב אחר, כלאתי אירי קתולי מטיפררי, וברגע שנראה מאולף הוספתי סקוטי פרסביטריאני מאברדין. אחר כך טורקי מקונסטנטינופול; יווני נוצרי מכרתים; ארמני; מתודיסט מן הפראים של ארקנסו; בודהיסט מסין; ברהמין מבנארס. לבסוף קולונל של צבא הישע מוופינג. ואז התרחקתי למשך יומיים תמימים. כשחזרתי כדי לבדוק את התוצאות, כלוב בעלי החיים העליונים היה בסדר גמור, אבל באחר לא היה אלא תוהו ובוהו של שיירי איברים מדממים של טורבנים ותרבושים ואריגי טוויד ועצמות ובשר--לא נותר בו אף פרט חי. בעלי החיים ההגיוניים הללו חלקו על פרט תיאולוגי והביאו את העניין לערכאה גבוהה יותר.”