“הסיפורת נכתבת מן המציאות והמציאות נכתבת מן הסיפורת. אנו יכולים לכתוב סיפורת משום שיש מציאות, ואנו יכולים לכתוב מציאות משום שיש סיפורת; כל מה שאנו רואים כיום כמיתוס וכאגדה, אבותינו האמינו שהוא היסטוריה, וכל מה שבתולדותינו כולל מיתוסים ואגדות. לפני שנוצרה התודעה המודרנית המרהיבה של ימינו, תרבויותינו ותרבויות הציוויליזציה שלנו נרקמו ברחמים, ונולדו מן מה שאנו מזהים כיום כ"סיפורת, חוסר-מציאות, מיתוס, אגדה, פנטזיה, פולקלור, דמיון, בדיות וסיפורי מעשיות". ובתהילתנו הפתאומית והמודעת של כל "התקדמותנו" המודרנית, אנו איכשהו נכשלים מלשאול את עצמנו את השאלה "מי קבע שמיתוסים ואגדות הם חוסר-מציאות?" אבל אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת משום מי החליט שהוא מרהיב דיו כדי לעמוד ולומר לאבותינו "כולכם טיפשים, מאוכזבים ומדמיינים דברים", ואז מדוע כולנו החלטנו להאמין לאותו אדם? ישנן מציאויות רבות, לא רק אחת. יש אמת שחורגת הרבה מעבר למה שאומרים לנו כיום להאמין בו. ואנו מוצאים את האמת הזאת כאשר אנו אמיצים מספיק כדי להיפרד ממה שגורם לכל השאר להרגיש בנוח. המציאות שלך היא מה שאתה מאמין בו. ואף אחד לא צריך להיות מסוגל לומר לך להאמין אחרת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←