“אנו יכולים להתמודד עם הייסורים האקזיסטנציאליים – הקלילות הבלתי נסבלת של הווייתנו – במגוון דרכים. אנו יכולים לבחור לעבוד, לשחק, להרוס או ליצור. אנו יכולים לאפשר למגוון גורמים תרבותיים או לאנשים אחרים להגדיר מי אנחנו, או שאנו יכולים ליצור הגדרה עצמית. אנו קובעים מה לעקוב אחריו בסביבה. אנו מווסתים כמה תשומת לב אנו מקדישים לטבע, לאנשים אחרים או לעצמי. אנו יכולים לצפות ולהגיב על אירועי תרבות עכשוויים ועל התרחשויות בעולם, או להסתגר ולהתעלם מן העולם החיצון. אנו יכולים לשתות אלכוהול, להתנסות בסמים לשימוש פנאי, לשחק במשחקי וידאו, או לצפות בטלוויזיה, בסרטים ובאירועי ספורט. אנו יכולים לטייל, לצאת להליכות בטבע, לקמפינג, לדוג ולצוד, לטפס על הרים, או לצאת לשיט בנהרות גועשים. אנו יכולים לבנות, לצייר, לשיר, ליצור מוזיקה, לכתוב שירה, או לקרוא ולכתוב ספרים. אנו יכולים לבשל, לעשות על האש, לאכול מטבח משובח במסעדות או לצום. אנו יכולים להשתתף בתפילות בכנסייה, לעבוד את האל ולהתפלל, או לבחור לאמץ אגנוסטיות או אתאיזם. אנו יכולים להשתייך לארגוני צדקה או למפלגות פוליטיות. אנו יכולים לתמוך או להתנגד, באופן פעיל או פסיבי, למטרות חברתיות ואקולוגיות. אנו יכולים לבלות זמן עם משפחה, חברים, עמיתים ומכרים, או לחיות לבד ולהימנע ממגע חברתי.”
קילרוי ג' אולדסטאר