“נטוש. המילה לבדה שולחת צמרמורות במורד עמוד שדרה רגיש, ומטרידה את מחשבותיהן של נשמות פגועות בעוד כאבן מתנפח בגלים. זהו גזר דין של בדידות בלתי רצויה, המוטל לעיתים קרובות על החפים מפשע, על הבוטחים — נמסר ללא אזהרה או סיבה מספקת. יום אחד הירח שלך, או כך אתה מאמין. למחרת, חזותו משתנה מג'קיל להייד בלי כל כוונה לשוב אי פעם לאחור, ואתה נותר מרוסק ברחוב שומם, מוסתר בערפל מלוכלך שמכבה כל הארה או כל תקווה לקרני אור עתידיות. זהו המסתורין הגרוע מכול מדוע חיה הנחשבת אצילית תפקיר את חובתה, ותפגין לב מאבן. וכל מי שפעם הביט בו, כעת מוריד את עיניו וסובל, מולך שולל. לרעלים אחדים אין תרופה, אלא הם קצוות איטיים, שקטים ומייסרים, המתכרבלים סביב הגוף השבור הנסחף לפינה קרה וחשוכה. שם היא נותרת לטבוע בדמעותיה — לב גווע. נטוש.”
ריצ'ל גודריץ'