“חייה של העיר הזרה הזאת התנהלו מתחת לכיפת השמים ככיפת קתדרלה. אנשים אכלו במקום שבו הציפורים יכלו לחלוק את מזונם והימרו במקום שכל כייס יכול היה לגנוב את רווחיהם, הם התנשקו לעיני זרים ואפילו הזדיינו בצללים אם רצו בכך. מה פירושו של דבר להיות גבר כל כך לגמרי בין גברים, וגם בין נשים? כשגירשו את הבדידות, האם נעשה אדם יותר עצמו, או פחות? האם ההמון העצים את עצמיותו או מחק אותה?”

Indian-born British and American novelist

סר אחמד סלמאן רושדי הוא סופר רומנים הודי-יליד בריטניה ואמריקאי. הוא ידוע ביצירות המשלבות ריאליזם קסום עם יסודות היסטוריים, ובכתיבה על קשרים, שברים ותנועות בין תרבויות המזרח והמערב. הרומנים שלו מתרחשים לעיתים קרובות בתת היבשת ההודית, ומעמידים במרכזם דמויות הודיות או יחסי משפחה הודיים. הרומן השני שלו, ילדים בחצות, זכה בפרס בוקר ב-1981, ובהמשך נבחר פעמיים לטוב מבין כל זוכי הפרס, לציון 25 ו-40 שנה לפרס.