שינה

“אם אתה במצב סוכרתי או מקדים סוכרת, טוב להיות עם תרופה לזמן קצר. אך רק באמצעות שינויי אורח חיים – שינה תקינה, 35 גרם סיבים תזונתיים וחצי שעה הליכה – יורדים כולסטרולך, סוכרתך ולחץ הדם שלך. רק מיעוט קטן לא יוכל לשלוט בכך.”

“אי אפשר לראות שום דבר כראוי כשהעיניים שלך מטושטשות מדמעות. ברוב הדברים אי אפשר, אם רוצים אותם נואשות מדי, להשיג את מה שרוצים; מכל מקום, אי אפשר להפיק מהם את המיטב. עכשיו! בואו נדבר באמת ברצינות מפילה את כולם אל השתיקה. אני מוכרח לישון טוב הלילה מכניסה שעות של ערות. משקאות טעימים מתבזבזים על צימאון רעב באמת. האם גם כאן עצם עוצמת הגעגוע היא שמורידה את מסך הברזל, שגורמת לנו להרגיש שאנו מביטים לתוך ריק כשאנו חושבים על מתינו? אלה שמבקשים, לפחות אלה שמבקשים בלהיטות יתרה, אינם מקבלים. אולי אינם יכולים.”

“כל מה שמשגע אותך הוא מה שנבראת כדי לפצח. כל מה שמשאיר אותך ער הוא מה שנולדת כדי להצליח בו. אל תוותר!”

“היא מתה, אני רק לא סיפרתי לה. לכן, ממשיך אנו ללכת, לאכול ולשכב יחד, בחשש שיום אחד תבין את זה.”

“אפשר לישון ביער ולחלום חלום נעים. אבל כשאתה מתעורר, יהיה לך חלום הרבה יותר טוב: המציאות המרהיבה!”

“אבן קטנה, אבן חולית אפורה שמצאתי ביום מסוים, במקום מסוים בהרים מעל הנהר בזמן הכסף, חלקיק קטן מעולמי, והוא הפך לעולמי. |כל לילה הייתי מוציאה אותה מהתיק שלי ומחזיקה אותה בידי כשכבתי במיטה, מחכה לישון, חושבת על אור השמש על ההרים מעל הנהר, שומעת את הצליל הנעים של מערכות הספינה, כמו ים מכני”

“הסוף הוא תעלומה, אז תחשבו ותפעלו חכם עכשיו! היו חזקים, ממוקדים ורוצו במרוץ בתשוקה! כשנופלים, קמו, למדו את הלקחים והשתמשו בהם! למדו כל יום, החיים הם זירה של למידה! אף אחד לא מושלם! כשאתם ממהרים, הזהרו, כי מהירות מופרזת יכולה להיות מסוכנת, למרות שהיא מקצרת את הדרך, והיא יכולה גם לעזור להימנע מהתקפות! לפעמים הדברים הטובים מגיעים באיחור; כשיש עיכובים, היו סבלניים והמתינו, כי לא כל העיכוב הוא סוף; הזמן מדבר עם הזמן! כשהכל זורם, שימו לב שלא תתנו לנוחות להסיט אתכם, כי נוחות מרבה אנשים לא להיות מי שהם אמורים להיות, והם נופלים בדרך ללא תהילה! כשחשכה מגיעה, תזכרו שהחיים הם יום ולילה! כשיום עולה, שימו לב שהחשכה מרגיעה אנשים; נצלו את היום בזמן שיש לכם! אף יום לא נמשך לנצח ואף לילה לא קבוע! אל תשמחו כשמישהו נופל ביום, כי אינכם יודעים מה יקרה לכם בלילה! יש מזל, אבל תעשו את המיטב כדי שלא תתמוטטו או תיפולו, כי החיים הם קרב! תעמדו על מה שחייב ותעשו מה שצריך באמת! היו ערניים שלא תתנו לעצמכם לישון או להיתקע בדרך אחרת! שמרו על הלשון, אף אחד לא שומע אותה עד שתאמרו! שימו לב למעשיכם, הם השמן שמאיר את המנורות למסע טוב! שמרו על המחשבה, היא המנוע של החיים ושלט רחוק שמכוון את הגוף לתוצאה טובה או רעה! שמרו על הלב, הוא בית של הקיום שלכם! זכרו שבכל דבר כוח, מאמץ, חכמה והבנה של האדם מוגבלים! בקשו מאלוהים תובנה והבנה קטנה כדי להגיע לסוף המסע בהצלחה עם סיפור מנצח ולזכות בתשבחות המלאכים! אתם כאן עם מטרה! כולנו נגיע לסוף, אבל איך נגיע זה תעלומה! כשאתם במסע, שמרו על הסוף במחשבה!”

“שלום — [היכולת] לישון בתוך הסערה!”

“אם המדע יכול לבטל את השינה, יהיה לנו יותר זמן לחיות ולא יהיה לנו זמן לחלומות. אבל החיים עדיפים על החלום כי הם אמיתיים!”

“אולם, בשל נוחות ארגונית חלקית, מבנות החברה המודרנית מותאמות כאילו לכל בני האדם דרישות שינה זהות; ובמקומות רבים בעולם יש תחושת צדק מוסרי מלאה בהקיץ מוקדם. הכמות הנדרשת לשינה, שתפקידה לטהר את זיכרון הקצב, תלויה בכמות החשיבה והניסיון שהשקענו מאז השינה האחרונה.”

“הרפתקה! אנשים דיברו על הרעיון כאילו היה משהו ראוי, ולא בלגן של אוכל גרוע, בלי שינה ואנשים מוזרים שמנסים באופן בלתי מוסבר לתקוע חפצים מחודדים בחלקים ממך.”

“ככל שאדם ער יותר לדברים הסובבים אותו, כך הוא ישן יותר, וערותו גרועה משנתו.”

“גרייס: בחוץ, עמוק ביער, שמעתי צעקה ארוכה ומרה, ואז עוד אחת, כשהזאבים החלו לבכות. הצטרפו קולות נוספים, חלקם נמוכים ומרגישים, אחרים גבוהים וקצרים, קורא מוזר ויפהפה. ידעתי את בקיאת הזאב שלי; קולו העשיר נשמע מעל השאר כאילו מבקש ממני לשמוע אותו. הלב שלי התארך בתוכי, מתחלק בין רצוני שהם יפסיקו לבין תקוותי שהם ימשיכו לנצח. התחלמתי את עצמי שם ביניהם ביערות הזהב, צופה בהם כשהוא מרים את ראשו ומבכה תחת שמים של כוכבים אינסופיים. הזעיקתי דמעות, מרגישה טיפשה ומסוכסכת, אך לא התעוררתי עד שהזאבים כללו את הבכי.”

“השתיקה היא שינה קסומה שבה אתה מוצא את הפתרונות בחלומותיך!”

“איש אשר, לילה אחר לילה, יורד על המיטה כגוש עופרת ומתעורר לחיים רק ברגע שמתעורר ומקים את עצמו, האם יזעק איש כזה אף פעם לחשוב על יצירת, איני אומר גילויי חידושים גדולים, אפילו תצפיות קטנות על השינה? הוא אפילו לא יודע בוודאות שהוא שוכב. חוסר שינה קלה אינה חסרה ערך בכך שהיא מאפשרת לנו להעריך את השינה, בכך שהיא מפזרת אור על החושך הזה. זיכרון ללא חטא אינו מוטיבציה חזקה מספיק ללימוד תופעות הזיכרון.”

“אני מפחדת מזה הדבר האפל שישן בי.”

“אנשים מרגישים באהבה, אחרים מבינים אותה ואחרים חושים אותה, אך בכל אופן, האהבה תמיד שם אם תדליקו אחריה, כי בתוך כל לב יש מקום שבו תמצאו בית לנוח בו לנצח ולהרגיש את השמיים.”

“הנחתי את ראשי בחושך של המוטת הכרית והתחזיתי שהזמן הוא לילה. לא ראיתי טעם לקום. לא היה לי דבר מה להמתין לו.”

“ילד, אתה חייב לאהוב את עצמך. אתה חייב לקום בארבע בבוקר, להכין קפה שחור, ולהביט בציפורים טובעות בחשכת השחר. אתה חייב לשבת ליד האיש בתחנת הרכבת שקורא את הספר האהוב עליך ולהתחיל שיחה. אתה חייב לחזור הביתה אחרי יום רע ולצרוב את העור שלך במקלחת. ואז אתה חייב לשטוף את כל הסדינים שלך עד שיריחו מחומר ניקוי לימוני שקנית בארבעה דולרים במכולת המקומית. אתה חייב להפסיק לקחת כל דבר כל כך אישית. אתה לא הירח המתנשק עם השמיים השחורים. אתה חייב להחמיא לגבות עקומות של מישהו ביריד אמנות ולומר לו שהעיניים שלו מזכירות לך בריכות שחייה ירוקות באמצע יולי. אתה חייב להפסיק לתת לעצמך להתעצבן מדברים שלא יישארו חשובים בעוד שנתיים. תישן עד מאוחר בבוקר של שבת ותעיר את עצמך מוקדם ביום ראשון. אתה חייב להפסיק לדאוג לגבי מה תגיד לה כשהיא תגלה. אתה חייב להפסיק לחשוב יותר מדי למה הוא הפסיק לדאוג לך לפני יותר משישה חודשים. אתה חייב להפסיק לבקש מכולם את הדעות שלהם. לעזאזל. תאהב את עצמך, ילד. אתה חייב לאהוב את עצמך.”

“מעולם לא היה ילד כה חמוד עד שאמו שמחה להשכיבו לישון.”