תעלומות

“ישנן שתי דרכים שבאמצעותן אדם יממש את מטרת החיים. אם לא פגשנו גנאני פורוש, עלינו לחיות את החיים באופן כזה שלא נפגע באיש. המטרה העליונה שלנו צריכה להיות לא לפגוע בשום יצור חי ולו במעט. הדרך האחרת היא שאם אתה פוגש את הגנאני פורוש, אז עליך להישאר בסאטסנג של הגנאני. בכך כל עבודתך תושלם. כל ה"חידות" ייפתרו.”

“הדבר השטני במצב הרוח השחור אינו שגורם לך לחלות, אלא שהוא הופך אותך לעצמאי וצופה קצר ראייה – כמעט גאה. אתה נופל לתעמולה רעה, חושב על עצמך כעל אטלס של היינה, ש肩יו נושאים את כל התעלומות והסבלות של העולם, כאילו אלפי אנשים, אבודים באותו מעבר, אינם חווים את אותו סבל.”

“כשהייתי סטודנט בקולג' והתעניינתי בבלשנות, הדאגה בקרב הסטודנטים הייתה: זה מאוד כיף, אבל אחרי שנעשה ניתוח מבני של כל שפה בעולם, מה יישאר? ההנחה הייתה שבעצם לא נותרו חידות.”

“החיים הם שרשרת של חידות הקשורות זו בזו. כאב וצער הם כמה מן ההכרחיים כדי להגיע לפסגות גבוהות יותר, ואנשים עשויים להיות האדריכלים של צרותינו. ייתכן שנפתח שנאה מסוימת כלפי אנשים כאלה, שדרכם הגיעו אלינו צרות החיים, אך כאשר נגיע לנקודה שבה נבין במלואו מדוע הגיעו אלינו הצער והכאב, עלינו להיות אסירי תודה לאלה שדרכם הגיעו הצרות שהניעו אותנו אל גדולתנו.”

“אשתי חושבת שהיא טובה ממני בחידות. עדיין לא נכנעתי בעניין הזה.”

“אין הר שהוא גבוה מדי, אבל כל כך הרבה אנשים אינם מסוגלים לטפס אפילו על גבעה. תמיד יש דרך אל הפסגה, אבל כל כך הרבה אנשים אינם מסוגלים אפילו להגיע לאמצע, ורבים מחמיצים את הדרך. החיים הם דבר ממשי, ומסע החיים בא עם כללים. שים לב לכללים האמיתיים והייחודיים שמובילים להצלחה, ותגיע אל פסגת הר ההצלחה, תוך התגברות על כל המחסומים, האתגרים והחידות לאורך הדרך אל ההצלחה, בקלות רבה!”

“חידות חייבות להתעורר אצל כל אחד, אבל איך החידה נפתרת, אם אנשים יכירו אפילו את מידת המדע הזאת, זה יותר ממספיק.”

“שיגעון הוא לאהוב את החידה הבלתי פתירה של נשמתך ולהחליף את החלקים האבודים בשלי.”

“הארץ היא זירת אלופים. כולנו אלופים. כולנו עברנו על מיליוני בני אדם פוטנציאליים לפני שהגענו אל האדמה. הקהל שלנו, הצופים במרוץ החיים שלנו, הם הנראים והבלתי נראים. מחשבה, גישה ובחירה הם שמביאים את ההבדלים בזירה של אם-אדמה. האלופים האמיתיים בחיים הם אלה שירוצו במרוץ החיים, יתמודדו עם הסופות, יתגברו על המכשולים, יפענחו את חידות החיים, יאתגרו את המצב הקיים בחוכמה, יחריגו את הממוצע הסביבתי ויעזו שינוי גדול ובלתי נשכח מנוחות או חוסר נוחות.”

“אשרי אלה שפוגשים תעלומה בחייהם, כי הם זוכים להזדמנות גדולה לחוות את השמחה הגדולה שבפתרון חידות!”

“כל יום בחיים בא עם הרבה חידות, תעלומות לפענוח; להיות מודע כל כך לחיים יכול להפוך אדם לבלתי מודע כל כך לחיים”

“ההוגים הגדולים ביותר ניסו לגלות מי אנחנו, מאין באנו ולמה אנחנו כאן, אבל החידות הגדולות ביותר בעיניי הן כיצד שיערך הוא לאסו הלוכד את הכוכבים, כיצד עינייך הן אגמים המטביעים את ספקותיי, וכיצד עורך הוא השמש המתפרצת בבת אחת. אילו ידעתי את התשובות הללו, הייתי יודע הכול, כי את לבדה מכילה את היקום כולו.”

“להיות, או לא להיות: זו השאלה: האם אציל יותר בנפש לסבול את חיצי הגורל המשתולל, או להרים נשק נגד ים של צרות, ובכך, בהתנגדות, לשים להן קץ? למות: לישון; לא עוד; ובשינה לומר שאנו מסיימים את כאב הלב ואת אלף המהלומות הטבעיות שהבשר יורש, זהו גמר שיש לאחל לו באדיקות. למות, לישון; לישון: אולי לחלום: אכן, כאן המכשול; כי בשינה ההיא של המוות אילו חלומות עשויים לבוא כאשר נשרוק מעלינו את קליפת התמותה הזאת, חייבים לעכב אותנו: יש כאן הכבוד שגורם לאסון של חיים כה ארוכים; כי מי ישא את מלקות הזמן וקלונותיו, את עוולו של המדכא, את הבוז של האיש הגאה, את מכאובי האהבה הנדחית, את עיכובו של החוק, את חוצפת המשרה ואת הבעיטות שהזכות הסבלנית מקבלת מן הבלתי ראוי, כאשר הוא עצמו יכול לעשות את חשבונו הסופי בעזרת פגיון פשוט? מי ישא משאות, ויגנח ויזיע תחת חיים עייפים, אילולא הפחד ממשהו אחרי המוות, הארץ הבלתי נודעת שמגבולה אין נוסע שב? הדבר מבלבל את הרצון והופך אותנו נכון יותר לשאת את הרעות שיש לנו מאשר לעוף אל אחרות שאיננו יודעים מה הן? כך המצפון עושה אותנו כולנו לפחדנים; וכך גון ההחלטיות הטבעי מחוויר תחת צל המחשבה החיוור, ומפעלים בעלי עוצמה ומשקל רב, בשל זאת, מפנים את זרמיהם לעקלקלות, ומאבדים את שם המעשה.--רך עתה! אופליה היפה! נימפה, בתפילותייך יהיו כל חטאיי נזכרים!”

“שאל שאלות רבות. החיים הם תהליך למידה, ואתה – תלמיד. חפש את התשובות לאניגמות החיים שלך.”