שלום

“הדברים שאנשים אומרים על אדם אינם משנים אדם. הוא מה שהוא. דעת הקהל אין לה כל ערך שהוא. אפילו אם אנשים נוקטים אלימות ממשית, אין עליהם להיות אלימים בתורם. זה היה פירושו של דבר ליפול לאותה רמה נמוכה. אחרי הכול, אפילו בכלא, אדם יכול להיות חופשי למדי. נשמתו יכולה להיות חופשית. אישיותו יכולה להיות שלווה. הוא יכול להיות בשלום. ומעל לכל, אין עליהם להתערב באנשים אחרים או לשפוט אותם בשום אופן. האישיות היא דבר מסתורי מאוד. לא תמיד אפשר להעריך אדם לפי מה שהוא עושה. הוא עשוי לקיים את החוק, ובכל זאת להיות חסר ערך. הוא עשוי להפר את החוק, ובכל זאת להיות טוב. הוא עשוי להיות רע, מבלי לעשות אי פעם דבר רע. הוא עשוי לחטוא נגד החברה, ובכל זאת לממש באמצעות אותו חטא את שלמותו האמיתית.”

“אדם: זה טיפש. לא ישנה עשב בשני הצדדים?”

“כדי להפוך למנהיג, שיפץ את מחשבתך בציור של שלום וקירוי את לבך בתקרה של אהבה. בלי אהבה, אין מנהיג!”

“איש משפחה לא צריך להחליף את השקט שלו ברווחים, זה התפקיד של איש עסקים.”

“מתח, בטווח הארוך, הוא כוח מסוכן יותר מכל סכסוך שידוע לאדם.”

“עולם נקי מנשק גרעיני הוא המתנה הגבוהה ביותר של האנושות לדור הבא”

“אומר לכם שאין אצל האדם ענין עורר יותר מדאגה מאשר למצוא מישהו אליו יוכל להעביר במהירות ככל האפשר את מתנת החופש שבה נולד העצוב הזה. אך רק הוא שיכול לקחת על עצמו את חופשם של בני האדם הוא שמשכך את מצפונם. עם הלחם נתנו לכם דגל בלתי מעורער: תתנו לאדם לחם והוא יתכרע בפניכם, כי אין דבר בלתי מעורער יותר מלחם. אך אם במקביל מישהו אחר לוקח על עצמו את מצפונו – אה, אז הוא אף יזרק את לחמכם ויתעב אחריו את מי שסדק את מצפונו. בזה אתם צודקים. כי סוד היות האדם אינו רק בחיים, אלא באשר הוא חי לו. ללא רעיון יציב באשר הוא חי לו, לא יסכים האדם לחיות, ויתאבד מוקדם יותר מאשר להישאר על הארץ, גם אם יש סביבו לחם. כך זה, אך מה יצא מכך? במקום לקחת על עצמם את חופשם של בני האדם, גדלתם אותו עוד יותר עבור”

“כדי למצוא את השלווה, למד לסמוך”

“זה לא היה הרגע שלי לחפש רומנטיקה ו(כשם שהיום בא אחרי הלילה) לסבך עוד יותר את חיי המסובכים ממילא. זה היה הרגע שלי לחפש את סוג הריפוי והשלווה שיכולים לבוא רק מן הבדידות.”

“לכו בכיוון המקום שממנו מגיע השקט שלכם.”

“עליך לקבל נשמות מיוסרות ברוחך השלווה.”

“ליום אחד, רק ליום אחד עלינו לשחות במפרץ האהבה עלינו לחגוג את יום השלום למשך יום שלם, רק ליום אחד. עלינו לחשוב על שלום כל היום עלינו ללכת בדרך של שלום ליום אחד, רק ליום שליו אחד.”

“המקרא מדבר על שלושה סוגים שונים של שלום. בואו נבחן אותם: 1) שלום עם אחרים. ״אם הדבר תלוי בכם, חיו בשלום עם כל אדם״ (רומים 12:18, מהדורת NIV 2011). זהו שלום חיצוני, והוא נחוץ כדי שמערכות יחסים אנושיות ישגשגו. 2) שלום עם עצמך. ״ושלום המשיח ימשול בלבבכם״ (קולוסים 3:15, מהדורת NIV 2011). זהו שלום פנימי, מנוחת הנפש והנשמה שנמלטת מרובנו. 3) שלום עם אלוהים. ״לכן, משהוצדקנו על ידי האמונה, יש לנו שלום עם אלוהים באמצעות אדוננו ישוע המשיח״ (רומים 5:1, מהדורת NIV 2011). זהו שלום נצחי, והוא בא מן הידיעה שיש לכם מערכת יחסים נכונה עם אלוהים. כך זה עובד: כשאתם בשלום עם אלוהים, תהיו בשלום עם עצמכם, וכשאתם בשלום עם עצמכם, תהיו בשלום עם אחרים. זה, בקיצור, הוא תהליך השלום”

“הפוך לחלום שלך”

“אמונה, בצורתה המדויקת ביותר, לעולם אינה מסירה אחריות; היא מסירה את הפחד מפני אחריות. התוצאות הן הפכים גמורים, בניגוד לאמירה הגדולה יותר, רצון האל הוא תענוגי.”

“הרוח שלנו תמיד בשלום, אבל האגו שלנו מחפש מלחמה, לכן הרגיעו את האגו ואהבו את הרוח לנצח”

“אדון רוב-כל-אחד ואחרים למיניהם?" אמר אחד הדמויות בקול נורא. "אין כאן אף אחד בשם הזה!" צעק רוב-כל-אחד. "אנחנו לא יודעים כלום!" "יש לנו כאן רשימה של אישומים פליליים ואזרחיים בסך כולל של תשע-עשרה אלף, שבע-מאות ושלושה ושישים עבירות נפרדות-" "לא היינו שם!" צעק רוב-כל-אחד בייאוש. "זה לא נכון, חבר'ה?" "-כולל יותר משני אלפים מקרים של הפרת סדר, גרימת מטרד לציבור, הימצאות בשכרות, הימצאות בשכרות כבדה מאוד, שימוש בשפה פוגענית (בהתחשב בתשעים ושבעה מקרים של שימוש בשפה שסביר שהייתה פוגענית אילו מישהו אחר היה מסוגל להבין אותה), ביצוע הפרת שלום הציבור, השתהות זדונית-" "זו טעות בזיהוי!" צעק רוב-כל-אחד. "זה לא באשמתנו! אנחנו רק עמדנו שם ומישהו אחר עשה את זה וברח!" "-גניבה גדולה, גניבה קטנה, פריצה, התפרצות לבית, שוטטות בכוונה לבצע פשע-" "לא הבינו אותנו נכון כשהיינו ילדים קטנים!" צעק רוב-כל-אחד. "אתם רק נטפלים אלינו כי אנחנו כחולים! תמיד מאשימים אותנו בכל דבר! השוטרים שונאים אותנו! אפילו לא היינו במדינה!”

“לעיני, הסימן האירוני ביותר של [הירידה הראשונה של האדם לירח] הוא הלוחה שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית ריצ'רד מ. ניקסון, אותה נשא אפולו 11 אל הירח. עליה נכתב: "אנו באנו בשלום לכל האנושות". בזמן שארצות הברית הטילה על מדינות קטנות בדרום מזרח אסיה שבעה וחצי מגטונים של חומרי נפץ קונבנציונליים, חגגנו את האנושיות שלנו. לא נזיקנו לאיש על סלע חסר חיים.”

“בעומק החורף סוף סוף למדתי כי בתוכי היה קיץ בלתי מנוצח”

“חבר טוב הוא חבר מרפא”