סדר

“כאב הוא חלק מכריע מן המציאות שלנו; הוא מעיר אדם מתוך קהות נפשית. אדם לעולם לא צריך לפחד לגלות מהו מקור כאבו, לעקוב אחר הכאב עד המקום שממנו הוא נובע, ללמוד מן המסרים שלו, ולדחות את העיסוק והעסקנות חסרי המחשבה של התרבות העכשווית כדי להזין חזון אמנותי של העצמי.”

“תודעה ורצון חופשי נחוצים כדי שבני אדם יחיו חיים בעלי משמעות, בכך שהם מעניקים סוכנות לכוונותינו. היכולת המולדת לתודעה ולרצון חופשי מכוון ממלאת תפקיד מרכזי בהפיכת הסקרנות האנושית למושג בר־קיימא. היינו חסרים יכולת ללמוד ללא תודעה חוקרת וללא היכולת לפעול. מעשה מתוכנן של רצון חופשי אנושי מאפשר לנו ליישם את מה שאנו לומדים ולבצע התאמות מחושבות כאשר תוכניותינו זקוקות לשינוי. התהליכים הקוגניטיביים של בני האדם ומנעד רחב של רצון חופשי מאפשרים לנו לחקור את העבר כדי לאתר עקרונות למידה ליישום בהווה, ולשקול מסלול פעולה עתידי.”

“מכיוון שזו אינה שאלה שהוכרעה, עליך לנקות את דעתך מן הדמיון שבו אנו כולנו מתחילים בילדותנו, שלפיו המוסדות שבתוכם אנו חיים, כולל דרכי חלוקת ההכנסה החוקיות שלנו וההיתר שאנו נותנים לאנשים להחזיק בדברים, הם טבעיים, כמו מזג האוויר. הם אינם כאלה. משום שהם קיימים בכל מקום בעולמנו הקטן, אנו מניחים כמובן מאליו שתמיד התקיימו ושעליהם להתקיים תמיד, ושהם פועלים מעצמם. זו טעות מסוכנת. למעשה הם פתרונות ארעיים; ורבים מהם לא היו מצייתים להם, אפילו אנשים שכוונותיהם טובות, אילולא היה שוטר בהישג יד ובית סוהר בקרבת מקום. הם משתנים בלי הרף בידי הפרלמנט, משום שאיננו שבעי רצון מהם לעולם.... בבחירות יש מועמדים שמקבלים קולות בהבטיחם לחוקק חוקים חדשים או לבטל חוקים ישנים, ואחרים בהבטיחם להשאיר את הדברים בדיוק כפי שהם. זה בלתי אפשרי. הדברים לא יישארו כפי שהם. שינויים שאיש לא האמין מעולם כי הם אפשריים מתרחשים בתוך כמה דורות. ילדים בימינו חושבים כי תשע שנות לימוד בבית הספר, קצבאות זקנה ואלמנות, זכות הבחירה לנשים, ונשים בשמלות קצרות בפרלמנט או הטוענות בבתי המשפט כשהן חובשות פאות של בריסטרים, הם חלק מסדר הטבע, ותמיד היו ותמיד יהיו; אך סבתות-רבותיהם היו רואות כמשוגע כל מי שהיה אומר להן שדברים כאלה עומדים לבוא, וכרשע כל מי שהיה רוצה שיבואו.”

“עד כמה העובדות שאנו מכירים בהן ככאלה אכן הן כפי שהן נראות, ועד כמה הן עובדות רק משום שאנו מתייגים אותן ככאלה, זו הבחנה שאי אפשר לערוך. לכן, כדי לקבע את המציאות כמציאות, אנו זקוקים למציאות אחרת כדי לרלטב את הראשונה. אך אותה מציאות אחרת דורשת מציאות שלישית שתשמש לה כבסיס. שרשרת אינסופית נוצרת בתוך תודעתנו, והחזקתה של שרשרת זו היא שמולידה את התחושה שאנו אכן כאן, שאנו עצמנו קיימים. אבל משהו יכול לקרות ולנתק את השרשרת הזאת, ואז אנו אובדי עצות. מהי המציאות? האם המציאות היא בצד הזה של הקרע בשרשרת? או שם, בצד השני?”

“הרגלינו היומיומיים – מכובדים ובלתי מכובדים, אציליים ושפלים, חיוניים ובזויים – הם חושפניים. תחושת העצמי שלנו מעוצבת בחלקה על ידי מה שאנו משתמשים בו כדי להמריץ את עצמנו כדי לצלוח כל יום, או, במילים אחרות, באילו מידות רעות אנו נוטלים חלק ולאילו חומרים אנו מכורים לשימוש.”

“וְכָאן, כְּדִבְרֵי טְרוּט, הָיְתָה הַסֵּבֶר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ אֲנָשִׁים לְדַחֹת רְאִיּוֹת עַל יְדֵי רָעָתָן: "הַרְאִיּוֹת עַל הָאָרֶץ הָיוּ סִמְנֵי חֲבֻרָה אוֹ שִׂנְאָה. תְּנוּעָתָן לֹא הָיְתָה מַשְׁפִּיעָה. חֲבָרִים הִתְאַחֲדוּ בְּחֲבָרִים, לְמַעַן לְהַבְהִיר אֶת הַחֲבֻרָה. אוֹיְבִים נִתְמַרְדְּדוּ בְּאוֹיְב”

“אני מניח שהזמן לא זורם לפי הסדר, נכון — א, ב, ג, ד? הוא פשוט איכשהו הולך לאן שמתחשק לו ללכת.”

“הוא לא רצה דבר כרגע, חוץ מלהבין... בלי עצות, בלי עזרה, בלי תכנית, הוא התחיל לקרוא סדרה של ספרים בלתי תואמים; הוא היה מוצא קטע שלא הבין בספר אחד, ולוקח אחר על אותו נושא... לא היה סדר בקריאתיו, אבל היה סדר במה שנשאר במוחו.”

“אם אדם מתקדם בביטחון בכיוון חלומותיו, ושואף לחיות את החיים אשר דמיין, הוא יפגוש הצלחה בלתי צפויה בשעות הרגילות.”

“כשאתה רואה אריה קורע זברה, איזה סדר אלוהי אתה רואה שם? מה שאנחנו רואים זה רק פראיות, אי‑צדק וכאוס – בקיצור, הפרעה פרימיטיבית, אכזריות אבולוציונית והפרעה ראשונית בלי שום מוסר.”

“מימוש עצמי הוא במידה רבה עניין של השגת הגדרת האישיות המעצבת של האדם. אנשים שחסרה להם מימוש עצמי לעיתים קרובות אינם מצליחים לשלב את תכונות האישיות הרצויות שלהם בכל שלבי חייהם, כולל חיי חברה, חיי משפחה וחיי עבודה. כדי להשיג סיפוק מעצמו, אדם חייב לדעת מה הוא מבקש לעצמו, לדעת כיצד לפעול להשגת מטרותיו, להיות מסוגל לזהות היכן הוא עומד כעת, ולהבין כיצד עליו להשתנות כדי להגיע אל דמותו הסופית.”

“אנשים הם יוצרים. אבל אני מטילה ספק בכך שרבים מבינים זאת. לא נועדנו לצאת אל העולם ולמצוא דברים מושלמים, לא נועדנו לשבת בחיבוק ידיים ולתת לדברים מושלמים ליפול לחיקנו. אבל אנחנו יוצרים. אנחנו יכולים ליצור דבר יפה ממה שיש לנו. הבעיה עם אנשים אידיאליסטים היא שהם רואים את עצמם כמקבלים במקום כיוצרים, ובסופו של דבר הם יוצאים לצוד את הפגם שבכל דבר כדי להתאים אותו לאידיאלים שלהם. עכשיו, כשאתה רואה את עצמך כיוצר, אתה יכול להביט בגוש שיש ולראות את המלאך שבתוכו. ואז אתה מפסל עד שאתה משחרר את המלאך הזה לחופשי.”

“הוא גילה חוק גדול של פעולה אנושית, בלי לדעת זאת: כדי לגרום לאדם או לבן נוער לרצות משהו, מספיק לעשות את הדבר קשה להשגה.”

“לעיתים קרובות תהיה בייאוש. לפעמים תחשוב שזו ההחלטה הגרועה ביותר בחייך. זה בסדר. זה לא סימן שהנישואים שלך השתבשו. זה סימן שזה נורמלי; שזה במסלול הנכון. ורבות מן התקוות שהביאו אותך אל הנישואים יצטרכו למות כדי שהנישואים יוכלו להמשיך.”

“כדי לאפס את האגו לאפס, הגנני פורוש יוצר מודעות לנשמה הטהורה שבפנים.”

“למה, יש את האוויר, את השמיים, את הבוקר, את הערב, אור הירח, את ידידיי, נשים, את הארכיטקטורה היפה של פריז לחקור, שלושה ספרים גדולים לכתוב וכל מיני דברים אחרים. אנקסגורס נהג לומר שהוא היה בעולם כדי להתפעל מן השמש. ואז יש לי המזל הטוב להיות מסוגל לבלות את ימי מן הבוקר עד הלילה בחברתו של איש גאון — אני עצמי — וזה נעים מאוד.”

“את ואני מעולם לא נועדנו להיות יחד, אבל אנחנו יחד. הזיווג שלנו אינו שונה משני אלקטרונים המתעלמים מחוקי הטבע כדי להקיף זה את זה. החיים כעת מתריסים נגד ההיגיון—מוזרים אך יפים.”

“מה שמבדיל בין אנשים שהגשימו את חלומותיהם אינו קביעת מטרות כדי להשיג חיים כפי שהם מצפים שיהיו, אלא האופן שבו הם מצפים להיות, כדי להשיג אותם.”

“כדי להתמודד עם כל דרישות עלויות הרפואה ואתגרים אחרים בארה״ב, כשאנו מבקשים להגדיל את ההכנסות האלה, העשירים יצטרכו לשלם קצת יותר. זה די ברור.”

“נשאלתי על ידי מתפלל מודאג בכנסייה: "האם מערכת היחסים שלך עם אלוהים בסדר?" ועניתי "מערכת היחסים שלי עם אלוהים טובה בהרבה משלך. אתה צריך להיות במקום מסוים, עם קבוצה מסוימת של אנשים, להתפלל בימים מסוימים בשבוע, לקרוא את התנ״ך בשעות מסוימות של היום; כל זאת כדי שתהיה לך מערכת יחסים עם אלוהים. אבל אני עם אלוהים מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני נרדמת בלילה, אני עם אלוהים בכל מקום על פני האדמה שאליו אני משוטטת, ועם כל מי שאהיה! ייתכן שאשב ברכבת התחתית, ואני עם אלוהים. אני יכולה להבטיח לך שאני קרובה יותר לאלוהים ממך.”