“מכיוון שזו אינה שאלה שהוכרעה, עליך לנקות את דעתך מן הדמיון שבו אנו כולנו מתחילים בילדותנו, שלפיו המוסדות שבתוכם אנו חיים, כולל דרכי חלוקת ההכנסה החוקיות שלנו וההיתר שאנו נותנים לאנשים להחזיק בדברים, הם טבעיים, כמו מזג האוויר. הם אינם כאלה. משום שהם קיימים בכל מקום בעולמנו הקטן, אנו מניחים כמובן מאליו שתמיד התקיימו ושעליהם להתקיים תמיד, ושהם פועלים מעצמם. זו טעות מסוכנת. למעשה הם פתרונות ארעיים; ורבים מהם לא היו מצייתים להם, אפילו אנשים שכוונותיהם טובות, אילולא היה שוטר בהישג יד ובית סוהר בקרבת מקום. הם משתנים בלי הרף בידי הפרלמנט, משום שאיננו שבעי רצון מהם לעולם.... בבחירות יש מועמדים שמקבלים קולות בהבטיחם לחוקק חוקים חדשים או לבטל חוקים ישנים, ואחרים בהבטיחם להשאיר את הדברים בדיוק כפי שהם. זה בלתי אפשרי. הדברים לא יישארו כפי שהם. שינויים שאיש לא האמין מעולם כי הם אפשריים מתרחשים בתוך כמה דורות. ילדים בימינו חושבים כי תשע שנות לימוד בבית הספר, קצבאות זקנה ואלמנות, זכות הבחירה לנשים, ונשים בשמלות קצרות בפרלמנט או הטוענות בבתי המשפט כשהן חובשות פאות של בריסטרים, הם חלק מסדר הטבע, ותמיד היו ותמיד יהיו; אך סבתות-רבותיהם היו רואות כמשוגע כל מי שהיה אומר להן שדברים כאלה עומדים לבוא, וכרשע כל מי שהיה רוצה שיבואו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←