ניסים

“ממלכת האהבה היא אור של ניסים”

“סיפורים, כמו בני אדם ופרפרים וביצי ציפורי שיר ולבבות אנושיים וחלומות, הם גם דברים שבריריים, עשויים משום דבר חזק או מתמשך יותר מעשרים ושישה אותיות ומחופן סימני פיסוק. או שהם מילים באוויר, מורכבות מצלילים ומרעיונות — מופשטים, בלתי נראים, נעלמים ברגע שנאמרו — ומה יכול להיות שברירי יותר מזה? אבל כמה סיפורים, קטנים ופשוטים, על יציאה להרפתקאות או על אנשים המחוללים נפלאות, אגדות על נסים ומפלצות, האריכו ימים יותר מכל האנשים שסיפרו אותם, וחלקם האריכו ימים יותר מן הארצות שבהן נוצרו.”

“ככה אני מבין את זה: לכל אחד יש נס. כלומר, כנראה שלעולם לא יכה בי ברק, או אזכה בפרס נובל, או אהפוך לדיקטטור של מדינה קטנה באיי האוקיינוס השקט, או אחלה בסרטן אוזניים סופני, או אתלקח מעצמי. אבל אם לוקחים יחד את כל הדברים הבלתי סבירים, כנראה שלפחות אחד מהם יקרה לכל אחד מאיתנו. יכולתי לראות גשם של צפרדעים. יכולתי להניח את כף רגלי על מאדים. יכולתי להיאכל בידי לווייתן. יכולתי להתחתן עם מלכת אנגליה או לשרוד חודשים בים. אבל הנס שלי היה שונה. הנס שלי היה זה: מתוך כל הבתים בכל השכונות בכל פלורידה, בסופו של דבר גרתי בבית הסמוך למרגו רות שפיגלמן.”

“אנו גורמים הרס לחברה שלנו כאשר אנו מטיפים רק לניסים.”

“נפלאות ואותות הם ניסים של אלוהים”

“אלוהים נמצא באנשים. ניסים וברכות מתרחשים דרך אנשים”

“אנחנו צריכים ליצור את הנסים שלנו, זה חסך זמן לחכות לנסים שיקרו – הם זקוקים ליצירת מוטיבציה ולרצון כדי להתגשם.”

“מה שיקרה יקרה. יש זמן לנסים עד שאין עוד זמן, אבל לזמן אין סוף.”

“המגיקה והנסים אינם אלא התקלבות עינים ולב.”

“אין דרך לאהוב את עצמך באמת, בכוח, באמתיות בעודך בונה מסכה של מושלמות. אני יודעת, אתה יודעת, כולנו יודעים—קשה מאוד לאפשר לפצעים ולהפרעות שלך להיראות. קשה להתגלגל ולהתבלבל. קשה שלא לדעת מה לעשות או לומר נכון. קשה שלא להיראות כמו בטלוויזיה. לפעמים, קשה מאוד להיות האדם הכושל והמסורבל שאני כאשר אני אותנטית, במקום להיות אותנטיות "ברנז'ה"—טבעית אך מושלמת. אך בכל פעם שאני מאפשרת לזה להיות בסדר, לא רק כלפי עצמי אלא גם כלפי אחרים—אני מאשרת לעצמי משהו. אני מאשרת לעצמי יותר מכל אדם אחר, שאני אהובה ומקובלת ללא תנאי. אני מאשרת לעצמי, שאפשר לקבל ולספוג את כל הטעמים והצבעים של חוויית האדם, ולא רק את אלה שמקובלים בתרבות הזאת, בזמנה הזה, במקומה הזה. וזה סוג של קבלה, זה סוג של אהבה—זה”