איסלאם

Faith in Islam is both a daily practice and a profound conviction—these words capture its quiet strength, its call to devotion, and the way belief shapes purpose in life. Here, scripture and reflection intertwine with the weight of tradition and the search for meaning in the world.

111 ציטוטים — עמוד 3 מתוך 6

“הרגת חבורה של ג'יהאדיסטים עשויה להיות מוצדקת מבחינה מוסרית, כדי להציל את האנושות מזעמם, אבל היא לא תשים קץ לג'יהאד לאורך זמן. ג'יהאד או מלחמת קודש ימשיכו להתבשל ולהתפשט בדרך זו או אחרת, עד שהפונדמנטליזם הדתי ייעקר מן החברה האנושית. עד שכל האנושות תלמד לבחון את כתבי הקודש הנערצים עליה ביותר בעזרת כלי ההיגיון החדים, הג'יהאד ימשיך להכות ברחבי העולם. אם אין לאדם את היכולת המצפונית הבסיסית להפריך את הפסוקים הטקסטואליים הפרימיטיביים של כתבי הקודש, הדורשים להרוג או לענות יצור אחר רק משום שהוא מחזיק במערכת אמונות שונה משלו, הרי שאותו יצור אינו יצור של החברה האנושית המתורבתת, אלא רק מזיק מתקופת האבן. לא הקוראן, לא התנ"ך, לא הגיטה, ולא הפרה, גדולים מן העצמי האנושי. תהיה תקווה להרמוניה ולשלום בעולם רק כאשר הפונדמנטליזם יושמד לעד. הרמוניה אינה מותרות, היא הכרח קיומי של המין האנושי. וכדי להשיגה, אם יש להקריב מאה תנ"כים, כך יהיה. אבל למען שום תנ"ך, קוראן או גיטה, אין לפגוע בהרמוניה.”

אבִּיִּית נָאַסְקָר

“אני חושב שיש לי מושג טוב מאוד מדוע האנטישמיות כה עיקשת וכה רב-צורתית וכה מתמשכת. הנצרות והאסלאם, אף על פי שהן טוענות שהן תאיסטיות, שתיהן מבוססות על הפטישיזציה של פרימטים אנושיים: ישו במקרה האחד ומוחמד במקרה האחר. אי אפשר לכנות אף אחת מן הדמויות הללו בדיוק היסטורית, אך לשתיהן יש דבר אחד במשותף גם בממד הכמו-מיתולוגי שלהן. את שתיהן פגשו היהודים לראשונה. והיהודים, רעבים ככל שהיו לכל סימן של המשיח המיוחל זה מכבר, לא נפלו בפח של אף אחד משני המתחזים הללו, או לא במספרים גדולים או לא לאורך זמן. אני עצמי בהחלט מקווה שזה לא יקרה. היהודים ראו את ישו ואת מוחמד כפי שהם באמת. במבט לאחור, רבים מהם גם ראו את טבעם האמיתי של הדמויות המיתיות, הפרימיטיביות והאכזריות של אברהם ומשה. קרוב יותר לזמננו, במאבקים המרים סביב פועלם של מרקס, פרויד ואיינשטיין, המשתתפים והדמויות היהודיים לא היו מן הפחות בולטים. יהי כן תמיד, בכל עת שפרימט אנושי כלשהו מציב את עצמו, או מוצב בידי אחרים, כמשיח.”

כריסטופר היצ'נס