“הרגת חבורה של ג'יהאדיסטים עשויה להיות מוצדקת מבחינה מוסרית, כדי להציל את האנושות מזעמם, אבל היא לא תשים קץ לג'יהאד לאורך זמן. ג'יהאד או מלחמת קודש ימשיכו להתבשל ולהתפשט בדרך זו או אחרת, עד שהפונדמנטליזם הדתי ייעקר מן החברה האנושית. עד שכל האנושות תלמד לבחון את כתבי הקודש הנערצים עליה ביותר בעזרת כלי ההיגיון החדים, הג'יהאד ימשיך להכות ברחבי העולם. אם אין לאדם את היכולת המצפונית הבסיסית להפריך את הפסוקים הטקסטואליים הפרימיטיביים של כתבי הקודש, הדורשים להרוג או לענות יצור אחר רק משום שהוא מחזיק במערכת אמונות שונה משלו, הרי שאותו יצור אינו יצור של החברה האנושית המתורבתת, אלא רק מזיק מתקופת האבן. לא הקוראן, לא התנ"ך, לא הגיטה, ולא הפרה, גדולים מן העצמי האנושי. תהיה תקווה להרמוניה ולשלום בעולם רק כאשר הפונדמנטליזם יושמד לעד. הרמוניה אינה מותרות, היא הכרח קיומי של המין האנושי. וכדי להשיגה, אם יש להקריב מאה תנ"כים, כך יהיה. אבל למען שום תנ"ך, קוראן או גיטה, אין לפגוע בהרמוניה.”
אבִּיִּית נָאַסְקָר