“אמרה המלכה-הדבורה בדברי אנדר: "אילו רק היינו יכולות לדבר איתך. אבל מאחר שלא ניתן, אנחנו מבקשות רק את זה: שתזכרי אותנו לא כאוייבים, אלא כאחיות טרגיות, שינוקו צורתן העוינת על ידי גורל או על ידי אלוהים או על ידי התפתחות. אילו נשקנו, היה זה הנס שיקנה לנו את האנושיות בעיני אחת השנייה. במקום זאת, הרגנו אחת את השנייה. אך עדיין קבלים אותך כאורחת-ידידים. באו אל ביתנו, בנות כדור הארץ; תישבו בתעלותינו, תאספו את שדותינו; מה שאנחנו לא יכולות לעשות, ידיכם עתה הן שיעשו זאת עבורנו. פרחו, עצים; נבלו, שדות; תהיו חמים עבורם, כוכבי השמש; תהיו פוריות עבורם, כוכבי לכת: הן בנותינו המאומצות, והן הגיעו הביתה.”
אורסון סקוט קארד