חברות

“ג'ייס התיישב על אדן החלון והביט בו מלמעלה. "אתה באמת לא מבין את עניין שומר-הראש הזה, נכון?" "אפילו לא חשבתי שאתה כל כך מחבב אותי," אמר סיימון. "זה אחד מהדברים האלה של תשמור את חבריך קרוב ואת אויביך קרוב יותר?" "חשבתי שזה לשמור את החברים שלך קרוב כדי שיהיה לך מישהו שינהג במכונית כשאתה מתגנב בלילה לבית של האויב שלך ומקיא בתיבת הדואר שלו." "אני די בטוח שזה לא זה”

“אין ידיד כמו ספר, אין יופי כמו לב טוב.”

“ככל שמחשבות רבות יותר מתגבשות בזו אחר זו, כך נעמוד עד מהרה בעולם חדש של יצירתנו אנו, ולא עוד כזרים וכעולי רגל בכדור ארץ מסורתי. ידידיי באו אליי בלי שביקשתי.... האם גם אלה ייפרדו ממני שוב, או מקצתם? אינני יודע, אך אינני ירא מפני זאת; שכן יחסי אליהם כה טהור, עד שאנו קשורים בזיקה פשוטה, וגאונות חיי, בהיותה חברתית כל כך, תפעיל אותה זיקה עצמה על כל מי שהוא אציל כגברים ונשים אלה, בכל מקום שבו אהיה.”

“היום, יש משחקי שחמט מסוימים שאי אפשר לסיים ב-40 דקות. משחק אחד לא תמיד יכול להסתיים מהר, לפעמים קשה לנצח והדרכים מוזרות.”

“משמעת עצמית היא הרגל נרכש שיש לפתח ולעבוד עליו ללא הרף באמצעות יישום קבוע, תרגול וחזרה.”

“ישו דאג לעצמו. הוא אכל מזון בריא. הוא נח כשהיה עייף. הוא חיפש זמן לבד כשהיה צריך להיטען מחדש. הוא צחק עם חבריו. הוא בכה כשהיה עצוב. הוא הלך מרחקים ארוכים וטיפס על גבעות ונע. ממדבר צחיח ועד מים בלתי צפויים, הוא בילה את רוב זמנו בחוץ בטבע. הוא אהב בכל ליבו. הוא שירת אחרים. הוא בישל. הוא למד ולמד והעמיק בחוכמה. ישו דאג לעצמו פיזית, נפשית ורוחנית. כדי להיות מיושרים איתו, עלינו לעשות לא פחות.”

“אנשים אכן אוהבים לראות את חבריהם הטובים ביותר מושפלים; חלק גדול מהחברות מבוסס על ביזיון, וזו אמת עתיקה, ידועה לכל מי שיש לו מוח.”

“לכאורה הייתי קורבן של ההתבגרות, שלכאורה קורה לכולנו בשלב כזה או אחר. זה נמשך כבר די הרבה זמן, בלי שידעתי על כך. גיליתי שהתבגרות יכולה להיות הרבה דברים. מבחינתי, זה לא אומר שאני צריכה להפוך למישהי חדשה לגמרי ולהפסיק לאהוב את הדברים שאהבתי פעם. זה אומר שפשוט הוספתי עוד דברים לרשימה שלי. למשל, אני עדיין אובססיבית עד בלי די לעונת החורף, ואני עדיין מתחילה לתלות שרשראות של אורות בספטמבר. אני עדיין אוהבת נצנצים וקניות במכולת וחתולים ממש זקנים שהם נחמדים אלייך רק חצי מהזמן. אני עדיין אוהבת לכתוב ביומן שלי וללבוש שמלות כל הזמן ולהביט בנברשות. אבל יש כמה דברים חדשים שהתאהבתי בהם — הכול לא תואם. כיסאות לא תואמים, צבעים לא תואמים, אישיויות לא תואמות. אני אוהבת להתיז בשמים שנהגתי ללבוש כשהייתי בתיכון. זה מחזיר אותי לימים של ניסיון להשיג מקום חניה קרוב לבית הספר, ניסיון למשוך את תשומת הלב של שחקני כדורגל, וניסיון להבין איך להימנע מלעשות או לומר משהו לא מגניב, ולקוות בכל דקה של כל יום שיום אחד אולי תינתן לי הזדמנות לזכות בגראמי. או משהו מטורף ובלתי מושג כזה. ;) אני אוהבת בניינים ישנים עם הצבע שמתקלף מהקירות ואת הסיפורים של אבא שלי על הקולג'. אני אוהבת את החופש של לגור לבד, אבל אני גם אוהבת דברים שגורמים לי להרגיש בת שבע שוב. אז תמימות הייתה הנורמה, וספקנות הייתה שפה זרה, ואני פשוט חושבת שמדי פעם צריך צ'יפס ומילקשייק שוקולד ואמא. אני אוהבת לקחת ספר בישול, לעצום עיניים ולפתוח אותו בעמוד אקראי, ואז לנסות להכין את המתכון הזה. אהבתי את המעריצים שלי מהיום הראשון, אבל לאחרונה הם אמרו ועשו דברים שגורמים לי להרגיש שהם החברים שלי — יותר עכשיו מאי פעם. לעולם לא יעבור עליי יום בלי שאחשוב על הזיכרונות שלנו יחד.”

“אולי, אם אינך מצליח להוציא מישהו מראשך, מעולם לא נועד שייצא. ייתכן שהוא נועד לעזור לשנות אותך לאדם שחיכית להפוך להיותו.”

“האהבה נחשפת בהדרגה”

“על אנשים המחזיקים בדעה פופולרית ושמעמידה אותם באור טוב: איני יכולה להתייחס ברצינות לדעותיכם. אם אתם מחזיקים בעמדה פופולרית ושמעמידה אתכם כאנשים טובים יותר, הרי שאתם מחזיקים בעמדה זו לא מתוך שום אמונה פנימית משלכם; אלא אתם מחזיקים בה מתוך מודעות עצמית. נדרש אומץ וכוח פנימי כדי להחזיק באמונות שהולכות נגד דעת הקהל ושסותרות את מה שהיה גורם לכם להרגיש מקובלים בעיני הרוב. יש שלוש רמות לסוג זה של תודעה: הרמה הראשונה קובעת שאתם פשוט אינם מודעים, ואתם מתנהלים בחיי היומיום בלי הנחות מוקדמות, פשוט זורמים עם כל מה שקורה. הרמה השנייה היא זו שאליה משתייכת ברובה הדור הנוכחי: רמתם של אלה המאמינים שהם מוארים, שהתעוררו. הרמה השנייה שייכת לאלה שיכנו את השייכים לרמה הראשונה "כבשים". הרמה השנייה שייכת לאלה שיאמינו שיש רק שתי רמות: אחת השייכת לכבשים ואחרת השייכת להם. הם אינם מודעים לרמה השלישית. אך רמת התודעה השלישית היא הרמה שאינה שייכת למה שהנמצאים ברמה הנמוכה יותר יכנו "כבשים", וגם אינה שייכת לרמה השנייה של אלה המאמינים שהם הוגי דעות חופשיים. ברמה השלישית הזו נמצאים אלה הרואים בבירור שהוגי הדעות החופשיים של ימינו הם פשוט עדר אחר של כבשים, שכולם מחזיקים בדעה משותפת על מה פירושו להיות אדם טוב יותר, מה פירושו להיות אדם מואר, מה פירושו להיות חופשי. הם העדר המאמין שהוא חופשי. לפחות העדר הראשון ברמה הראשונה אינו טורח להסתובב עם מחשבות כאלה בראשו: הם אלה שדואגים רק לעבוד ביושר, לחיות ביושר ולעשות מעשים טובים. אלה שברמה השנייה, לעומת זאת, לאחר שהאמינו כי השתחררו מאמונות קודמות, משוכנעים בעליונותם המנטלית והרוחנית. אך, אבוי, אנשים כאלה לא יעזו להחזיק בשום אמונה אישית אם הדבר יגרום לכך שייראו באור שלילי בעיני בני מינם, חבריהם, ההמונים. המצפנים הפנימיים שלהם אינם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים לראות במראה; אלא המצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי הדימוי שהם מבקשים שאחרים יראו כאשר הם מביטים בהם. ואילו ברמה השלישית, שום דבר אינו שולט במוחות הללו מלבד הרצון לראות במראה את מה שהוא אמיתי, את מה שהוא טהור, את מה שהוא טוב יותר; בלי קשר אם מישהו אחר יכול לראות זאת או לא. ברמת התודעה השלישית אנו מוצאים את אלה שהתעלו מעל ההנאות שמספקות תחושות הקבלה, השבח והדעה של אחרים עליהם. להיות טובים, ולהאמין בטוב, לא מפני שזה פופולרי, אלא מפני שזה אמיתי וטוב. ברמה השלישית נמצא את אלה שהמצפנים הפנימיים שלהם נשלטים בידי השתקפותם במראה, ולא בידי בני מינם, חבריהם או ההמונים.”

“אני רוצה מערכת יחסים שבה נדבר כמו החברים הכי טובים, נשחק כמו ילדים, נתווכח כמו בעל ואישה, ונגן זה על זה כמו אחים.”

“רופא, לוגיקאי ומביולוג ימי הגיעו אף הם בדחיפות, טסו בעלות אדירה ממקסימגלון, כדי לנסות לשכנע את הזמר המוביל, שסגר על עצמו בשירותים עם בקבוק של תרופות, ודורש לצאת רק לאחר שיתברר לו באופן מוחלט שהוא לא דג. הבסיסט עסוק במכונת ירי על חדרו והמתופף לא נמצא על הספינה. חיפושים מאומצים גילו שהוא עומד על חוף בסנטראגינוס הו על פני מאה שנות אור, שם טוען שהוא שמח יותר משלושים דקות כבר, ומצא אבן קטנה שתהיה חברו.”

“ואף על פי ששורשינו שייכים לאותו עץ, ענפינו צמחו בכיוונים שונים.”

“אלוהים מסייע לכל דבר להתגשם. עם זאת, הוא מזכיר לנו ששום דבר אינו בא להישאר.”

“יש אנשים שמרגישים שהם צריכים להיות איתך, אבל משהו מונע מהם להתקרב. בבקשה, האם תוכל פשוט להנמיך את התדר של המבט החמור שלך ולחייך... והם יהפכו אותך להרגל שלהם.”

“כדי להגשים את חלומותיך עליך להיות מוכן לנקוט פעולה נרחבת לאורך תקופה ארוכה, גם כשאין כל סימן להתקדמות”

“כאשר אנו חושבים על חברים, ומעלים את פניהם מן הצללים, ואת קולותיהם מן ההדים הדועכים לאורך מסדרונות הזיכרון, ועושים זאת בלי לדעת מדוע, מלבד שאנו אוהבים לעשות זאת, אנו מסתפקים בכך שאותה ידידות היא מציאות, ולא דמיון — שהיא בנויה על סלע, ולא על החולות המתמוססים עם הגאות היורדת ונושאים עמם את אנדרטאותיהם.”

“יש לי בהחלט הרבה זמן לאנשים בחיי, וידידות היא נושא חשוב מאוד בעיניי. אני חושב שאני יוצא דופן בין הסופרים שאני מכיר בהיבט הזה.”

“כל הצלחה שהשגת, כל ניצחון שחווית, כל מה שעשית עד כה בחייך הוא רק חלק קטן מהפוטנציאל שבתוכך”