“הוא קרא את זרמי העלה, את התבנית על ראש הפטרייה, והבחין באזהרות, קשרים, עתידים, אפשרויות: הקסם של הסמלים, ההבשרה של המספרים והכתיבה, הפחתת האינסופיים והמורכבות לבסיסיות, לסדר, למחשבה. כל אלה הדרכים להבין את העולם באמצעות המחשבה היו בו, ללא שם, ללא שם, אך לא בלתי-ניתנים להבנה, לא מעבר לתחושת קדמה, עוד בגרעין, אך חיוניים לטבעו, חלק ממנו, גדלים בו באופן אורגני. ואם נמשיך עוד קדימה, מעבר למייצב הגשמים וזמנו שמגיעים לנו כזמנים מוקדמים ופרימיטיביים, אם נמשיך אלפי שנים אחורה לאחורית ההיסטוריה, בכל מקום שנמצא את האדם, נמצא בו, כך אנו מאמינים, הרוח האנושית, הרוח שאין לה תחילת דרכים ומיד עם הולדתה כללה את כל מה שמאוחר יותר תגלה.”
הרמן הסה