“אוריות על ליל קיץ חם, רואות את האור החשוף, הצליל הצהוב-לבן מתחתיהן, נהפכות לבהלה מינית; פרפרים שולחים אל האוויר משקה מושך המזמין את המין השני, כנפיהם מתנפנפות במהירות, מכילומיטרים רחוקים; תוכים מציגים קשתות של כחול וירוק מושכים, והנקבות נדהמות; גרגרי פרחים מתחרים, משליכים צינורות קטנים המתחרים זה בזה אל פתח הנקבה של הפרח, אל הביצית המתארת מתחת; ספוגים נושאים מופע אור מרגש, משנים את התבנית, האור והצבע הנפלטים מגולגולתם, זרועותיהם ועיניהם; טפיל שפיר משתדל להטיל מאה אלף ביצים פוריות ביום אחד; כדור שמן עובר ברעש עמוק באוקיינוס, משמיע צעקות צוננות שמבינות מאות אלפי קילומטרים רחוקים, שם יצור לבדו אחר, מקשיב בהתלהבות;”
קרל סאגן