רצון

“חלומות, כפי שידוע לנו כולם, דברים מוזרים מאוד: אירועים מסוימים בהם מוצגים עם בהירות מוזרה ומרתקת, כל פרט מושלם עד לפרט האחרון כמו עבודת חרש, בעוד אחרים עוברים לידינו כאילו לא מודעים כלל אליהם, למשל, מרחב וזמן. חלומות נראים כאילו אינם מופעלים על ידי הלוגיקה אלא על ידי התאוה, לא על ידי המוח אלא על ידי הלב, ובעוד שמה חכמה שחקה לי פעמים רבות בחלומות!”

“גר אומר שקאט נוטה לדחוף דברים לקיצוניות, לעבור את הגבול, רק מתוך רצון ילדותי לזעזע, וזה בקושי תחליף לשנינות. יום אחד, הוא אומר, היא תלך רחוק מדי. רחוק מדי בשבילו, זאת הכוונה שלו.”

“אהבתך אליי צריכה להיות תשוקה עזה להתפלל בעבורי מדי יום.”

“ביחס למאן (לחפש חשיבות מאחרים), אדם יהפוך לחצוף אם ימשיכו להעליב אותו עד גבול מסוים. אם הוא מקבל מאן (חשיבות מאחרים) עד לרמה מסוימת, הוא מתחזק. ואם הוא מקבל יותר מדי מאן [שבח], אז תשוקתו לכך תבוא אל קיצה.”

“אי אפשר לראות דבר כראוי בעוד העיניים מטושטשות מדמעות. ברוב הדברים אי אפשר לקבל את מה שרוצים אם רוצים אותו בייאוש כזה; בכל מקרה, אי אפשר להפיק ממנו את המיטב. עכשיו! בואו נדבר באמת ברצינות — וזה משתיק את כולם. אני מוכרח לישון טוב הלילה — וזה מכניס שעות של ערות. משקאות טעימים מתבזבזים על צימאון רעבתני ממש. האם גם כאן עצם עוצמת הגעגוע היא שמורידה את מסך הברזל, שגורמת לנו להרגיש שאנו מביטים אל תוך ריק כשאנו חושבים על מתינו? מי שמבקש (לפחות מי שמבקש בלהיטות יתרה מדי) אינו מקבל. אולי אינו יכול.”

“אם תיישר את הרטטים והתדרים שלך עם אותם דברים שאתה חושק בהם, תרכוש אותם.”

“כעת, אם נועדנו לגן עדן, התשוקה למקומנו הראוי כבר תהיה בנו, אך עדיין לא תהיה קשורה אל המושא האמיתי, ואף תיראה כיריבה של אותו מושא […] אם טוב חוצה-זמן, חוצה-אינסוף הוא ייעודנו האמיתי, אזי כל טוב אחר שעליו מתמקדת תשוקתנו חייב להיות במידה מסוימת מטעה, וחייב לשאת, במקרה הטוב, רק יחס סמלי אל מה שיספק באמת”

“כל אחד מאיתנו הוא גל ארעי של אנרגיה המקופל בתוך הסדר הקוסמי האינסופי. ההכרה בארעיות היסודית של עצמנו משחררת אותנו מכבלי החיים הארציים, התקועים כמו מחט המתנדנדת בין המשיכה המגנטית של תשוקה אינסופית ובין אימת המוות. ברגע שאנו משיגים חירות מכל כמיהה ומכל תשוקה, וברגע שאנו משתחררים מכל פחד אדיר, אנו משחררים את עצמנו מן החיים במצוקה מתמדת. ברגע שאנו נפטרים מכל דחף להתקיים, אנו מגלים את מקומנו האמיתי בסדר האוניברסלי. הרכב סיב החיים שלנו הוא בדיוק הנכון כאשר אנו מקבלים את הרעיון של חיים ומוות באותה שלוות נפש סטואית.”

“המוח שלך הוא הקול של הלב שלך.”

“כל הגישות ללימוד או ליחיד עשויות להתחיל מתוך רצון לתשומת לב. אולם, יהיה אשר יהיה אופן תחילתן, אסור להן לעולם להסתיים כך.”

“אדם מתנסה בחיים ומהרהר באירועים הללו כדי לגלות כיצד לנהל חיים בעלי משמעות. אנו יוצאים למסע בחיפוש אחר מקור הווייתנו המהותית. מה שאנו מבקשים מצוי בתוכנו וממתין שנגלה אותו. עד שנבין את המקור הפנימי החיוני המספק כיוון לחיינו, כל מאמצינו לשווא. האגו, עם תאוותו ואסטרטגיות ההגנה המפוחדות שלו, הוא שמונע מאיתנו לתפוס את שקיפותו של העולם שאליו אנו שייכים. כאשר אנו חדלים להיאחז בעבר ואיננו עוד מפליגים בהקיץ אל העתיד ומקבלים ללא סייג את כל המתרחש בעודנו מקריבים את עצמנו בשירותם של אנשים אחרים, תחושת העצמי שלנו נעלמת ואנו מתקיימים רק כעדים מודעים ונטולי שיפוט למציאות.”

“אין שום ספק שיש אנשים שנכנסים לחייך, בדיוק ברגע של צורך, רצון או תשוקה - לפעמים זו צירוף מקרים וברוב הפעמים גורל, אבל מה שזה לא יהיה, אני בטוחה שהוא בא כדי לגרום לי לחייך.”

“אין זה פסול לרצות לעבוד ולהרוויח בכבוד; למעשה, אלוהים נתן לנו את העבודה. אבל הרצון הלגיטימי הזה יכול בקלות רבה לחצות את הגבול אל תוך חמדנות—במיוחד בחברה החומרנית שלנו.”

“האנשים באו לחזות במקרה סנסציוני, לראות ידוענים, להשיג חומר לשיחה, להיראות, להעביר את הזמן. הם ישובו אל משרות לא רצויות, אל משפחות לא אהובות, אל חברים שלא נבחרו, אל חדרי סלון, בגדי ערב, כוסות קוקטייל וסרטים, אל כאב שלא הודה, אל תקווה שנרצחה, אל תשוקה שלא הושגה, שנותרה תלויה בדממה מעל דרך שאף צעד לא צעד בה, אל ימים של מאמץ לא לחשוב, לא לומר, לשכוח ולהיכנע ולוותר. אבל כל אחד מהם הכיר איזה רגע שלא נשכח — בוקר שבו לא קרה דבר, קטע מוזיקה שנשמע לפתע ומעולם לא נשמע שוב באותו אופן, פניו של זר שנראו באוטובוס — רגע שבו כל אחד הכיר תחושה אחרת של חיים. וכל אחד זכר רגעים אחרים, בלילה ללא שינה, אחר צהריים של גשם מתמשך, בכנסייה, ברחוב ריק בשעת השקיעה, שבהם כל אחד תהה מדוע יש כל כך הרבה סבל וכיעור בעולם. הם לא ניסו למצוא את התשובה והמשיכו לחיות כאילו אין צורך בתשובה. אבל כל אחד הכיר רגע שבו, ביושר בודד וחשוף, הוא חש בצורך בתשובה.”

“כאשר אתה שם את התשוקה שלך בתוך הרצון שלך, כאשר היא הופכת לאש שמאיימת לכלות אותך אלא אם כן תשיג אותה, אז הרצון שלך נמצא במקום הנכון.”

“אני מחפש בלי הרף מים בבארות שנחפרו בידי בני אדם, ושתיתי די חול כדי להוכיח זאת.”

“ההחלטה של אלוהים להושיט יד באופן כה דרמטי עד כדי להניח בצד כל זכות יתר ולהיוולד אל תוך עוני מחפיר אומרת לנו שהתשוקה שלו אלינו עולה על התשוקה שלנו אליו. ואולי עלינו להתחייב לאזן את זה קצת.”

“אם אתה רוצה להרגיש את אור השמש, שנה תנוחה!”

“ובכל זאת… אמר, ובכל זאת, אבי, אני מפחד נורא. אני מפחד שהדברים שבעל הבית באמת מתכוון להם בשבילי יהיו שונים לגמרי מן הדברים שלימד אותי לרצות. הם יהיו שונים מאוד מן הדברים שאתה מדמיין. אבל כבר אתה יודע שהאובייקטים שדמיונך מעלה לרצונך הם תמיד בלתי מספקים לאותו רצון. עד שלא יהיה לך הדבר, לא תדע מה רצית.”

“העדיפות שלי אינה ציונים. אני כמהה לידע, למיומנויות ולחוכמה.”