“אני חולה... אני אדם קנאי. אני אדם לא נעים. אני חושד שהכבדי חולה. אך איני יודע דבר על מחלתי, ואיני בטוח מה מפריע לי. איני מטפל בה ולא טיפלתי מעולם, אף על פי שאני כבד את הרפואה והרופאים. בנוסף, אני מאוד על-טבעי, אפילו מספיק על-טבעי כדי לכבד את הרפואה. (אני חונך מספיק כדי שלא להיות על-טבעי, אך אני כן). לא, אני מסרב לטפל בה מתוך קנאה. אולי לא תבינו את זה. הו, אבל אני מבין. בטח איני יכול להסביר לכם בדיוק את מי אני מזעזע בכך בקנאתי. אני מודע מאוד שאיני יכול "להחזיר טובה" לרופאים על ידי שלא לפנות אליהם. אני יודע טוב יותר מכל שאני פוגע רק בעצמי ולא באיש אחר. אך בכל זאת, אם איני מטפל בה, זה מתוך קנאה. הכבדי רע, אז יגידו – יהפוך רק יותר רע!”
פיודור דוסטויבסקי