קהילה

“בדומה לבני אדם, דעות באות בכל הצורות והגוונים, אך בסופו של דבר הן רק מה שהן; ועדיין אפשר לסווגן לפי טבען. הראשונה, אפשר לומר, היא האינדוקטרינלית, אשר, כמובן, מוכתבת בידי הקהילה והצורך, בידי הצורך האנושי בקבלה; שנית, ישנה האישית, וזו מוכתבת לעיתים קרובות בידי הייחודיות, בידי הכמיהה להיראות מעניינת ואינטליגנטית, או חופשית, או מיוחדת; ולבסוף באה הרגשית. זו מוכתבת בדרך כלל בידי הנסיבות, המרירות וההתרגשות. אולם לעיתים נדירות נמצא מקרה שבו מי מאלה מוכתבת בידי התבונה במצבה הטהור: מכאן אנו רואים כי בלב מספר דעות שגויות לא תמיד עומעמת מידע שגוי, אלא לעיתים קרובות למדי איזו בעיה של העצמי האנושי.”

“אם נמתח את עצמנו כדי לפתוח את מחשבתנו, לראות את האנושיות המשותפת שלנו עם אחרים, אנו מאפשרים לעצמנו לראות את קיומה של קהילה ונדיבות במקומות בלתי צפויים”

“לפני שנסחף לגמרי, הוא מצא את עצמו מהרהר—לא בפעם הראשונה—במוזרותם של המבוגרים. הם נטלו משלשלים, משקאות חריפים או כדורי שינה כדי לגרש את אימתם וכך יבוא השינה, ואימותיהם היו כה מאולפות וביתיות: העבודה, הכסף, מה יחשוב המורה אם לא אצליח לקנות לג'ני בגדים יפים יותר, האם אשתי עדיין אוהבת אותי, מי הם חבריי. הן היו חיוורות לעומת הפחדים שכל ילד שוכב איתם לחי אל לחי במיטתו החשוכה, בלי איש להתוודות בפניו בתקווה להבנה מושלמת מלבד ילד אחר. אין טיפול קבוצתי או פסיכיאטריה או שירותי רווחה קהילתיים לילד שחייב להתמודד מדי לילה עם הדבר שמתחת למיטה או במרתף, הדבר שמביט בעזות ומקפץ ומאיים ממש מעבר לנקודה שאליה יגיע המבט. אותו קרב בודד חייב להתנהל לילה אחר לילה, והתרופה היחידה היא ההתאבנות הסופית של היכולות הדמיוניות, וזה נקרא בגרות.”

“אל תפגע בשכנך, שחי בביטחון לידך.”

“זהו מצב עצוב שאני לא מכיר אף אסטרונום שמבין במלואו את האנרגיה בסביבתו היומיומית שלו. עד שזה ישתנה, האנרגיה האפלה תמיד תהיה תעלומה לקהילה האסטרונומית.”

“זהו התכלית הגדולה ביותר של התכנסות דתית: רשות להיראות נורא בפומבי. היינו הולכים לכנסייה כדי להתוודות על התנהגותנו הגרועה ביותר, כדי שיקשיבו לנו ויסלחו לנו, ואז כדי להיגאל ולהתקבל בחזרה אל הקהילה שלנו”

“החברה שאין בה עוני ואין בה עושר תהיה תמיד בעלת העקרונות הגבוהים ביותר”

“אל תסתפק בתוויות שמבטיחות שאתה/את לא תתאושש לעולם. האמין בעצמך. חפש קהילה שמבינה אותך ומאמינה בך גם כן. אל תוותר מעולם.”

“הכול השתנה... חוץ מן האופן שבו אנו חושבים. מטרת [החינוך] חייבת להיות הכשרתם של יחידים הפועלים וחושבים באופן עצמאי, אשר, עם זאת, רואים בשירות הקהילה את בעיות חייהם הנשגבות ביותר”

“אנשים כמהים לנחמה, אנשים כמהים לקשר, אנשים כמהים לקהילה.”

“לינקירי עושה מה שברצונו. הוא אוהב להיות לבד ולהתבונן בדעותיו. אף אחד לא נפגע מכך. אמרה סארה: "ג'סון אמר שאנחנו עם אחד. לינקירי אומר שהוא לא רוצה להיות חלק מאיתנו, ואם הוא לא חלק מאיתנו, אז כל אחד מאיתנו פחות ממה שהיה. הם שניהם היו חכמים מאוד. היה קל יותר עבור קפוק אם היו מסכימים זה עם זה.”

“אלפי אנשים נכנסו לכנסיות מבלי לגלות חוויה חיונית עם ישוע המשיח. התחליפים הוגשו להם בדמות טקסים דתיים, מעשים טובים, מאמץ קהילתי או רפורמה חברתית... אף אחד מאלה אינו יכול להקנות לאדם מערכת יחסים נכונה עם אלוהים.”

“היווה הורים את חייו של הילד בצורה שיגדל לבן אחראי, יודע להשתלב בחיים ובקהילה”

“כותבים לומדים לכתוב דרך קריאה וכתיבה. זה מקצוע שנרכש בשיטת השוליה, אבל את המורים שלך אתה בוחר בעצמך. לפעמים הם חיים, לפעמים מתים. כייעוד, זה דורש מעין העברת לפיד. אתה מקבל את הייעוד שלך ובבתורך חייב להעביר אותו הלאה. אולי תעשה את זה רק דרך העבודה שלך, אולי בדרכים אחרות. כך או כך, אתה חלק מקהילה, קהילת הסופרים, קהילת מספרי הסיפורים שמשתרעת לאחור בזמן עד תחילת החברה האנושית. לגבי החברה הספציפית שאתה שייך אליה - לפעמים תרגיש שאתה מדבר בשמה, לפעמים - כשהיא לובשת צורה לא צודקת - נגדה, או בשם הקהילה האחרת, קהילת המדוכאים, המנוצלים, אלה שאין להם קול. כך או כך, הלחצים עליך יהיו אינטנסיביים; במדינות אחרות, אולי קטלניים. אבל גם כאן, דבר בשם 'נשים', או כל קבוצה שמרגישה את המגף, ויהיו רבים שיעמדו שם, בעד ונגד, כדי להגיד לך לשתוק, או להגיד מה שהם רוצים שתגיד, או להגיד את זה בדרך אחרת. או כדי להציל אותם. שלט החוצות מחכה לך, אבל אם תיכנע לפיתויים שלו, תסיים דו-ממדי. ספר את מה ששלך לספר. תן לאחרים לספר את מה ששלהם.”

“זה רעיון טוב להחיות מחדש את המכללות הקהילתיות, לצמצם, לשנות את תוכנית הלוואות הסטודנטים כך שהיא לא תעבור דרך בנקים.”

“אני רוצה להרוס את הבעלות כדי שהחזקה וההנאה יועלו לנקודה הגבוהה ביותר בכל שכבה של הקהילה”

“אמרתי: "הקהל אמר, 'מה? למה היא שר ג'אז?' ואז אמרו, 'אח, כי היא יכולה. כי היא אוהבת את זה.' וג'אז, מוזיקה שנוצרה על ידי הקהילה האפרו-אמריקאית, הוא, לדעתי, האמנות הגדולה ביותר שיצאה אי פעם מארצנו.”

“יער איננו שממה, אלא קהילה של נשמות המדברות זו עם זו ברוח”

“עכשיו אינו הזמן לקנאים ולגזענים. אין זמן לסקסיסטים ולהומופובים. עכשיו, יותר מתמיד, זה הזמן לאמנים. זה הזמן שלנו להתעלות וליצור. להראות אנושיות. להפיץ תקווה. עלינו למנוע מהחברה להרוס את עצמה, מלהלך לאיבוד. עכשיו זה הזמן לאהבה.”

“כאשר החמדנות יושבת על הכס, בין אם בקהילה ובין אם באומה, חוסר האלוהות נחגג על מזבח ההנאה האנושית.”