קהילה

“יש להבטיח שעקרונות האדיקות יתקבלו בידי כולם בקהילה, בעיר ובאומה, גם בידי הצעירים והזקנים.”

“למה, כל עולם הידע לא שווה את תפילת הילד ל'אלוהים האהוב והטוב'! לא אדבר על סבלם של המבוגרים, הם אכלו את התפוח, לעזאזל, והשטן ייקח אותם כולם! אבל הקטנים! האחים קרמזוב – איבן לאלושה, על סבל ועינויים של ילדים, "ספר ה‑V – פרו וקונטרה, פרק 4 – מרד".”

“שמירה על קשרים עם המשפחה והקהילה מעבר לגבולות המעמדי דורשת יותר מאשר זיכרון פשוט של מקום שורשינו, מקום ממנו באנו. זה דורש להכיר, לשם ולהתעורר תמיד לאלו היבטים מהעבר שלנו שהעניקו לנו ולעודנו את התפתחות האני שלנו בעת ההווה, אלה שהחזיקו ודואגים, אלה שהעשירו. עלינו גם להתמודד באמת עם המכשולים שקיימים, אלה מהיישות העברית שהחלישה.”

“כולנו אבודים, אבודים כל כך, פגיעים וחסרי ביטחון. אנחנו מופרדים מן האהבה בלידה, אנחנו מופרדים מאלוהים, זה מזה. כל מה שאנחנו רוצים, כל מה שאנו כמהים אליו הוא להתחבר.”

“ה-11 בספטמבר… אף פעם לא אשכח את הפחד והחולשה… אף פעם לא אשכח את האבל העמוק על כל החיים שאבדו… אף פעם לא אשכח את ריח העשן שהגיע מהמים והכניס תחושת חורבן למעי… אף פעם לא אשכח את תחושת האחדות והגאווה שהתרחבה… אף פעם לא אשכח את מעשי האומץ של כל כך הרבה גברים ונשים… אף פעם לא אשכח את האנשים מכל רקע שעבדו יחד בקהילה… אף פעם לא אשכח מה שנוכל השמיד… אף פעם לא אשכח מה שהאהבה יכולה לרפא…”

“אינטראקציה חברתית מהנה, קהילה וצחוק יש להם השפעה מרפאת על הנפש והגוף.”

“חיה את החיים כך, שגם אם תמות, המושבים הריקים מאחוריך יספרו את הסיפור ש"כן, הנשמה הזאת עשתה את מה שאלוהים שלח אותה לעשות". תן חיים ותקווה למשפחתך, לכפרך, לקהילתך, למדינתך, ליבשתך ולעולם כולו. אתה יכול לעשות זאת!”

“היעדר התנאים למימוש עצמי במדינה, באזור ובקהילה מוביל לקיפאון, למשבר חברתי וכלכלי”

“המיעוט הגדול ביותר של האמריקאים הם עובדי כפיים שמשלמים מיסים, שמגיבים אחריות למשפחותיהם, הולכים לעבוד בכל יום, משלמים את ההלוואה על הבית בזמן, ומתנדבים בקהילתם.”

“אנו מטפחים משמעות אישית מתוך החיים על ידי התרוממות רוח מול כל הטבע, גילוי יראת כבוד כלפי בני אדם, בעלי חיים וצמחים, ועל ידי הבעת חמלה ואמפתיה כלפי קהילת החיים כולה.”

“אבל רבים מאיתנו מחפשים קהילה רק כדי להימלט מפחד להיות לבד. לדעת להיות לבד הוא מרכזי לאמנות האהבה. כשאנו יכולים להיות לבד, אנו יכולים להיות עם אחרים מבלי להשתמש בהם כדרך להימלט.”

“עלינו להבין שמתוך קהילה ודיאלוג, התשובות יגיעו בזמנן ובדרכן שלהן.”

“אנחנו צריכים להגדיר מחדש את הקהילה ולמצוא מגוון דרכים להתכנס ולעזור זה לזה.”

“זה היה עונג כזה לחלום, ולחלום — עד שננשכת. נשיכת עקרב. ואז החובה הראשונה הייתה לקום מן העשב ולהרוג את העקרב; והבאה אחריה לרחוץ את המקום שננשך באלכוהול או בברנדי; והבאה אחריה להחליט להישמר מן העשב בעתיד. אחר כך באה דחייה אל חדר השינה והשעשוע של כתיבת יומן היום ביד אחת והשמדת יתושים ביד האחרת — קהילה שלמה מהם במכה אחת. ואז, כשמבחינים באויב מתקרב — טרנטולה שעירה על כלונסאות — למה לא להעמיד עליו את הספיטון? הדבר נעשה, וקצות רגליו הזקורים נותנים מושג בוהק על ממדי טווחו. אחר כך למיטה ולהפוך לטיילת עבור נדל בעל ארבעים ושתיים רגליים בכל צד, וכל רגל חמה דיה לשרוף חור בעור גולמי. עוד השריה באלכוהול, והחלטה לבדוק את המיטה לפני שנכנסים אליה, להבא. אחר כך להמתין ולסבול, עד שכל היתושים שבסביבה יזחלו פנימה מתחת לכילה, ואז לחמוק החוצה במהירות, לכלוא אותם בפנים ולישון בשלווה על הרצפה עד הבוקר. בינתיים, מנחם לקלל את האזורים הטרופיים במרווחי ערות מזדמנים.”

“אם כל קהילה תפעל יחד, העיר תהיה נקייה.”

“...אבל יותר מכול אהב להאזין לסיפורים מן החיים האמיתיים. הוא חייך בשמחה כשהאזין לסיפורים כאלה, העיר הערות ושאל שאלות, והכול במטרה להבליט בבירור את היופי המוסרי של המעשה שסופר לו. התקשרויות, ידידויות, אהבה, כפי שפייר הבין אותן, לא היו לקרטאייב, אבל הוא אהב וחי ביחסי חיבה עם כל יצור שאליו נקלע בחייו, ובייחוד עם האדם — לא עם אדם מסוים כלשהו, אלא עם האנשים שנקרו לפני עיניו. אבל לחייו, כפי שראה אותם, לא הייתה משמעות כחיים נפרדים. הייתה להם משמעות רק כחלק מן השלם, שממנו היה מודע בכל עת.”

“השלום בבתים הוא השלום בעיירות. השלום בעיירות הוא השלום באומה. השלום באומה הוא השלום בעולם.”

“עלינו לדחות את המלאכותי ולאמץ את מה שהוא אמיתי ונכון: אמת במזון, בקהילה, במערכות יחסים ובאני העצמי.”

“[הנוצרים] נקראים להבחין את עצמם כתלמידי ישו, לא כמארגני קהילה.”

“אנחנו, שבחרנו לקבל את אתיקה האהבה, יודעים שבעת שנאיר את האור שלנו, נמשכים אלינו וממשיכים למשוך אחרים הנושאים אור. אנחנו לא לבד.”