קתרזיס

“כתיבת זיכרונות היא שיטה הוליסטית של למידה וריפוי, באמצעות הטלת האחריות לשינוי אישי על הסמכות הרוחנית של העצמי. כתיבת סיפור חייו של אדם מועילה כדי לרכוש הבנה מקיפה בנוגע להתבגרותו של אדם, לשלבים המובהקים של התפתחותו האישית, ולהשפעות שמספקים משפחתו וחברתו. תהליך הכתיבה משמש גם כקתרזיס לאירועים אישיים כואבים שאדם מבקש לשלב בתוך הווייתו המשתנה. כאשר אנו כותבים את סיפורנו האישי, אנו מגלים ממדים חדשים של הווייתנו.”

“אנחנו הבמאים של חיינו שלנו, יוצרים את גרסת האמת שלנו, שיכולה להיות משעשעת, מהנה, אומללה, אכזרית או טיפשית. יישוב אובדן ומזל רע יכול להעניק תחושה של נשגבות או קתרזיס.”

“ראיתי שמשך זמן רב לא אהבתי אנשים ואת דברים, אלא רק המשכתי את התרמית הישנה והחלשה של אהבה. ראיתי שגם אהבתי שלי לאלה הקרובים אלי הפכה רק לנסיון לאהוב, שהקשרים הנדיבים שלי — עם עורך, עם סוחר טבק, עם ילד של ידיד — היו רק מה שזכרתי שאני צריך לעשות, מתוך ימים אחרים. בכל אותו החודש התמלאתי מרירות כלפי דברים כמו קול הרדיו, הפרסומות במגזינים, צרחות הרכבות, השתיקה המתה של הכפר — גועל מהרכות האנושית, מידית (אך בסתר) מתווכחים עם קשיחות — שנאתי את הלילה שאינני יכול לישון בו ושנאתי את היום כי הוא הולך אל הלילה. עכשיו ישנתי על צד הלב, כי ידעתי שהרבה יותר מהר אוכל להכניע אותו, אפילו מעט, והרבה יותר מהר תגיע השעה המבורכת של החלום הלילי, שבתור טיהור, תאפשר לי להתמודד טוב”

“זעם נטולע על ידי הנהר יחד עם כל חובתו.”