“ראיתי שמשך זמן רב לא אהבתי אנשים ואת דברים, אלא רק המשכתי את התרמית הישנה והחלשה של אהבה. ראיתי שגם אהבתי שלי לאלה הקרובים אלי הפכה רק לנסיון לאהוב, שהקשרים הנדיבים שלי — עם עורך, עם סוחר טבק, עם ילד של ידיד — היו רק מה שזכרתי שאני צריך לעשות, מתוך ימים אחרים. בכל אותו החודש התמלאתי מרירות כלפי דברים כמו קול הרדיו, הפרסומות במגזינים, צרחות הרכבות, השתיקה המתה של הכפר — גועל מהרכות האנושית, מידית (אך בסתר) מתווכחים עם קשיחות — שנאתי את הלילה שאינני יכול לישון בו ושנאתי את היום כי הוא הולך אל הלילה. עכשיו ישנתי על צד הלב, כי ידעתי שהרבה יותר מהר אוכל להכניע אותו, אפילו מעט, והרבה יותר מהר תגיע השעה המבורכת של החלום הלילי, שבתור טיהור, תאפשר לי להתמודד טוב”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←