אמנות

“למי מכם שמתחננים לפני אלוהים לפריצת דרך, זו אינה הדרך לקבל משהו מאביכם שבשמיים; אינכם צריכים להתחנן לפניו על מה שהוא כבר קנה עבורכם, אינכם צריכים להתחנן לפניו על מה שהוא מת כדי לתת לכם. אינכם צריכים לשכנע אנשים, אינכם צריכים לשכנע אף אחד; אם אלוהים רוצה לעשות עבודה בחייכם, הדבר נעשה.”

“בכל תקופה, הטיה כללית של מה שאפשר לכנותו "טעם" מיני... [נוצרת בידי השטן ומלאכיו]. הם עושים זאת באמצעות עבודה דרך המעגל הקטן של אמנים, תופרות, שחקניות ומפרסמים, הקובע את הטיפוס האופנתי. המטרה היא להרחיק כל מין מאותם בני המין האחר שאיתם נישואים מועילים מבחינה רוחנית, מאושרים ופוריים הם הסבירים ביותר. כך [הם] גברו זה מאות בשנים על הטבע עד כדי כך שהפכו תכונות משניות מסוימות של הזכר (כגון הזקן) למאוסות כמעט על כל הנקבות — ויש בכך יותר מכפי שהייתם משערים. באשר לטעם הגברי, [הם] גיוונו אותו במידה רבה. בתקופה אחת [הם] כיוונו אותו אל טיפוס היופי הפסלוני והאריסטוקרטי, תוך ערבוב של יהירות הגברים עם תשוקותיהם ועידוד המין האנושי להתרבות בעיקר מן הנשים היהירות והמופקרות ביותר. בתקופה אחרת, [הם] בחרו בטיפוס נשי מופרז, חלוש ומדוכדך, כך שהטיפשות והפחדנות, וכל חוסר-הכנות והקטנוניות הכלליים של הנפש ההולכים עימן, יהיו מבוקשים. כעת [הם] פונים בכיוון ההפוך. עידן הג'אז בא במקום עידן הוואלס, ו[הם] מלמדים עכשיו גברים לאהוב נשים שגופן בקושי ניתן להבחנה מגופם של נערים. מאחר שזהו סוג של יופי החולף אף יותר מרוב סוגי היופי, [הם] מעצימים בכך את אימתה הכרונית של האישה מפני הזדקנות (עם תוצאות מוצלחות רבות), ומפחיתים את רצונה ואת יכולתה ללדת ילדים. וזה לא הכול. [הם] תכננו גידול גדול ברישיון שהחברה מתירה לייצוג העירום המדומה (לא העירום האמיתי) באמנות, ולהצגתו על הבמה או בחוף הרחצה. הכול זיוף, כמובן; הדמויות באמנות הפופולרית מצוירות שלא כהלכה; הנשים האמיתיות בבגדי ים או בטייטס מהודקות בפועל ומוצבות בתמיכה כדי להיראות מוצקות, רזות ונעריות יותר מכפי שהטבע מרשה לאישה בוגרת להיות. אך באותו זמן, העולם המודרני מלומד להאמין שהוא "גלוי לב" ו"בריא" ושב אל הטבע. כתוצאה מכך [הם] מכוונים יותר ויותר את תשוקות הגברים אל דבר שאינו קיים — ובכך הופכים את תפקיד העין במיניות לחשוב יותר ויותר, ובו בזמן את דרישותיה לבלתי אפשריות יותר ויותר.”

“כדי להיווצר, יצירת אמנות חייבת תחילה להיעזר בכוחות האפלים של הנפש”

“אפילו אם לא בצורה מושלמת, לעסוק באמנות — זה דרך לגדל את הנפש, אלוהים יודע. שירו בשירותים. ריקודו לרדיו. סיפרו סיפורים. כתבו שיר לחבר, אפילו שיר גרוע. עשו זאת ככל יכולתכם. אתם תקבלו תגמול עצום. אתם תיצורו משהו.”

“אם תשקיע את לבך בכל דבר שאתה עושה, תיצור את עצמך מחדש”

“מבחינה פילוסופית, היקום מורכב מן הטבע ומן הנפש. במובן המדויק של המילה, אפוא, כל מה שנפרד מאיתנו, כל מה שהפילוסופיה מבחינה בו כ"לא אני", כלומר, הן הטבע והן האמנות, כל שאר בני האדם וגופי שלי, חייבים להימנות תחת שם זה, "טבע".”

“אין דבר, אדוני, קטן מדי עבור יצור קטן כה כמוהו האדם. זה באמצעות לימוד הדברים הקטנים שאנו מגיעים לאמנות הגדולה של היות עם כמה שפחות סבל וכמה שיותר שמחה ככל האפשר.”

“אנחנו וכל קיומינו הם לא-ישויות. אתה הוא ההוויה המוחלטת שظهעתה ארעית.”

“המתכון להפוך לסופר טוב הוא פשוט להסבר, אבל היישום שלו דורש תכונות שאנשים נוטים להתעלם מהן כשהם אומרים 'אין לי מספיק כישרון'. כל מה שצריך זה לכתוב בערך מאה טיוטות לרומנים, לא ארוכות מדי, אבל מדויקות ברמה שכל מילה בהן הכרחית. צריך לרשום אנקדוטות כל יום עד שלומדים איך לתת להן את הצורה האפקטיבית והחזקה ביותר. צריך לאסוף ולתאר טיפוסים אנושיים בלי להתעייף, ובעיקר – לספר לאחרים סיפורים ולהקשיב להם, לשים לב לאיך הקהל מגיב. צריך לטייל כמו צייר נופים או מעצב תלבושות. צריך לדעת לשלוף מכל תחום ידע את מה שיהפוך לאפקט אמנותי כשהוא מתואר היטב. ולבסוף, צריך לחשוב על המניעים של מעשי בני אדם, לא לזלזל בשום רמז שמוביל לתובנות, ולאסוף את הנתונים האלה יום ולילה. אם תתמיד באימון המגוון הזה במשך עשור, התוצרים שייצאו מהסדנה שלך יהיו מוכנים לצאת לעולם. אבל מה רוב האנשים עושים? הם מתחילים מהסוף, מהשלם, במקום מהחלקים. אולי במקרה יוצא להם משהו טוב והם מושכים תשומת לב, אבל משם הם רק הולכים ומדרדרים, וזה קורה מהסיבות הטבעיות והברורות ביותר.”

“הוא חשב שכל האדם, נמס, משתנה תמיד עד שמתפרק לגמרי, בעוד שדמותו של האמן נותרת ללא שינוי, זהה לעצמה תמיד. הוא חשב שהמאבק במוות, אולי, הוא שורש כל האמנות, אולי גם שורש כל מחשבה. אנחנו חוששים ממוות, אנחנו מתחנפים בפני חוסר היציבות בחיים, אנחנו נבהלים לראות את הפרחים מתייבשים שוב ושוב, את העלים נופלים, ואנחנו יודעים בליבנו שגם אנחנו זמניים ונאבקים בחוקים, מנסחים מחשבות – כדי להציל משהו מהריקוד הגדול של המוות, כדי ליצור משהו שיחזיק מעמד יותר מאשר אנחנו. אולי האישה עליה צייר האמן את מרי הקדושה שלו כבר מתה או מתייבשת, ואולי הוא עצמו ימות בקרוב; אחרים יישבו בביתו, יאכלו בשולחנו – אך עבודתו תעמוד עדיין מאות שנים לאחר מכן, ותמשיך להאיר בכנסייה השקטה, יפה ללא שינוי”

“צאו החוצה, היכן שלא תהיו, והעריכו כל טיפה של מים, כל פרח, כל יצירת אמנות אדריכלית.”

“צריך להיות חוק שלפיו אסור לעיתון רגיל לכתוב על אמנות. הנזק שהם גורמים בכתיבתם הטיפשית והאקראית אי אפשר להפריז בו — לא לאמן, אלא לציבור, המסנוור אותם מפני הכול מלבד פגיעה באמן כלל וכלל לא.”

“דבר אחד הוא הכרחי: שאדם יגיע לידי שביעות רצון מעצמו, אם באמצעות שירה זו או אמנות זו או אחרת; רק אז אדם הוא בכלל נסבל למראה. מי שאינו שבע רצון מעצמו מוכן תמיד לנקמה, ואנחנו האחרים נהיה קרבנותיו, ולו רק בכך שניאלץ לשאת את מראהו המכוער.”

“האמנות היא במהותה האישור, הברכה, והאלהה של הקיום.”

“אמן עשוי לשאת עול שאינו מוכר לציבור הרגיל, אך הציבור הרגיל נושא עול שאמנים רבים אף לא מגע בהם.”

“שום דבר אינו מושחת בקלות רבה יותר מאשר אמן.”

“פרמטרים הם הדברים שאתה מתנגש בהם כדי ליצור אמנות.”

“לפעמים אנחנו רוצים שאלוהים ישתמש בנו כדי לעשות דברים גדולים, כשאפילו את הדברים הבסיסיים לא היינו רוצים לעשות.”

“מי שרוצה להיות אדם חייב להיות לא-קונפורמיסט”

“הרעיונות הטובים ביותר יכרסמו בך במשך ימים, אולי אפילו שבועות, עד שמשהו, איזה אירוע, איזה דחף, יפעיל אותך ולבסוף תבטא אותם.”