“אנו לא מקבלים חכמה, עלינו לגלות אותה בעצמנו, לאחר מסע במדבר שאף אחד אחר לא יכול לעבור במקומנו, שאף אחד אחר לא יכול לחסוך ממנו, כי חכמתנו היא נקודת המבט ממנה מגיעים בסופו של דבר לראות את העולם. החיים שאותם נהנים מהם, האטitudes שמגיעים לנו כגבורים, לא נוצרו על ידי אב בית או מורה, הם נולדו מתחלות שונות לחלוטין, ונפגעו מכל הרע או השגרה ששררה סביבם. הם מייצגים מאבק וניצחון. אני רואה שצילום של מה שהיינו בשלב מוקדם יותר עשוי שלא להכיר בו, ולא יכול בהכרח להיות נעים להסתכל עליו בגיל מבוגר יותר. אך לא נוכל לרדוף אותו, כי הוא הוכחה שאנחנו אכן חיינו, שהוא בהתאם לחוקי החיים ולחוקי הרוח, שאנחנו, מהחומרים השגורים של החיים, של חיי הסטודיו, של קבוצות אמנותיות — אם נניח שאנחנו ציירים — הצלחנו להסיר משה”
מרסל פרוסט