חיות

“אדם יכול לחיות ולהיות בריא בלי להרוג בעלי חיים למאכל; לכן, אם הוא אוכל בשר, הוא משתתף בנטילת חיי בעלי חיים רק למען תיאבונו.”

“אינטליגנציה חשובה יותר מכוח, ולכן הארץ נשלטת בידי בני אדם ולא בידי בעלי חיים.”

“הם חיות, זה בטוח. אבל למה אתה כל כך בטוח שזה עושה אותנו בני אדם?”

“האדם הוא חיה דתית. הוא החיה הדתית היחידה. הוא החיה היחידה שיש לה את הדת האמיתית — כמה וכמה דתות. הוא החיה היחידה שאוהבת את רעהו כמוהו, וחותכת את גרונו אם התיאולוגיה שלו אינה ישרה. הוא הפך את כדור הארץ לבית קברות בניסיונו הכנה ביותר להחליק את דרכו של אחיו אל האושר ואל השמיים.... לבעלי החיים הגבוהים אין דת. ואומרים לנו שהם עתידים להישאר בחוץ בעולם הבא. אני תוהה מדוע? זה נראה לי טעם מפוקפק.”

“שום דבר אינו מוכיח את האבולוציה יותר מהישרדותה של האמונה הדתית. היא מראה שאנו עדיין בעלי חיים מפוחדים, מעוצבים למחצה, עם אימת המוות והחושך”

“אולי נוכל לשמח על כך שהרגשות של בני אדם אינם נוצרים לטובת הקבוצה. לעיתים הטוב ביותר לקבוצה הוא להדוף, להכניע או להחריב את הקבוצה השכנה. זבובים בקולוניה קרובים זה לזה, וכל אחד מהם מופת של בלתי-אגואיזם. לכן זבובים הם אחד ממיעוט המינים החיים המלחמים ומגייסים עבדים. כאשר מנהיגים אנושיים השתמשו או החזיקו באנשים כדי להטביע את האינטרסים שלהם לטובת הקבוצה, התוצאות היו חלק מהאכזריותות הגרועות בתולדות האנושות.”

“אני זוכרת היטב מה זה להיות עני. אני זוכרת שבעת ילדותו, עלינו לגדל ולהניק את כל מזוננו, כולל החיות. ואני זוכרת שבעת חיי המוקדמות לא היה לנו כלל חשמל. אז היו אלה ימים קשים מאוד.”

“ויש לשפן-הארי שני טבעים, אחד אנושי ואחד של זאב, והיה זה גורלו, ואולי לא היה זה גורל יוצא דופן במיוחד. היו כנראה רבים שיש בהם הרבה ממנו של כלב או של ראקון, של דג או של נחש, מבלי שיתקשו על כך במיוחד. במקרים כאלה, חי האדם לצד הדג, ולא פגע זה בזה. אף אחד לא פגע באחר. אחד אף עזר לאחד. רבים היו אלה שגידלו מצב זה עד לשיא נהדר, כך שהשמחה שלהם נבעה יותר מהראקון או מהכפיר שבהם מאשר מהאדם.”

“אני מרגישה טוב עם בעלי: אני אוהבת את חימומו ואת גודלו ואת היותו שם, את יצירתו ואת צחוקיו ואת הסיפורים שלו ואת מה שהוא קורא ואת אהבתו לדיג ולטיולים ולחזירים ולריסים ולבעלי חיים קטנים, ואת היותו אמיתי ולא גאה ולא מושפע מהתהילה, ואת אופן שמחתו על מה שאני מטביחה לו ועל שמחתו כשאני עושה לו משהו – שיר או עוגה – ואת אופן התעניינותו בי כשאני עצובה, ואת רצונו לעשות כל דבר כדי שאוכל להילחם במלחמות הנפש שלי ולגדול עם אומץ לב וברוגע פילוסופי. אני אוהבת את ריחו הטוב ואת גופו, שמתאים לגופי כאילו נוצרו יחדיו במפעל גוף מיוחד כדי לעשות בדיוק את זה. מה שהיה רק חלקים, ניתנים כאן וישן שם לילד זה ולילד אחר, שהפכו אותי לחלקים שלהם, הכל מתחבר יחדיו בבעלי. אז אני לא רוצה”

“איך מתחיל התהליך שנקרא "ג'רקאוף"? - שאלה די מעניינת, זה עתה גיליתי איך זה מתחיל. זה נכנס לך לראש דברים מלוכלכים, כמו אישה מוצצת זין, אישה מוצצת דיק => (ואז זה מתחיל אוטומטית), פורנו עם חיות, אישה מוצצת זין של סוס, אישה מוצצת זין של ג'ירפה... טוב, קצת הרחבתי מעבר למה שאני יכול, זה כנראה לא קיים, לא ראיתי, אבל כשאתה צופה בגבר מוצץ זין, ברגע מסוים עולה בך הרצון לצפות בלסביות, לא ככה... רוצה??? משם יש אפשרות שטראנסית תהיה בלסבית? יש??? או שאין לה בכלל מין??? במקרה שהיא נראית כמו אישה ויש לה זין, אישה = אישה, זין = גבר. די מעניין!... אז בוא נחזור, כנראה יש לך סיכוי לראות בבית הספר איזשהו פורנו, איזשהם נשיקות, שהולכות רחוק ורחוק. אבל משם אתה רואה את הציצים, ואז את הרגליים; מהציצים עולה לך לראש זין בין הציצים, ולרגליים עולה feetjob. ואז blowjob וכן הלאה וכן הלאה. אבל עצור לרגע! אתה באמת לא צריך ג'רקאוף, זה הורס הכול, תחשוב בבהירות אם אתה רוצה לקרוא את זה כמה פעמים שאפשר...”

“כאשר קם על רגליו שם לב שהוא לא מזיע ולא מתנשף כמו שמצופה אחרי שהייה במים. בגדיו היו יבשים לחלוטין. הוא עמד על שפת בריכה קטנה – לא יותר מעשרה רגל מרוחב ביער. העצים היו צפופים וירוקים עד שלא ראה את השמיים. כל האור היה אור ירוק שעבר דרך העלים: אבל היה שמש חזקה מאוד במעלה, כי האור הירוק היה בהיר וחם. זה היה היער השקט ביותר שאפשר לדמיין. לא היו ציפורים, חרקים, חיות או רוח. אפשר היה כמעט להרגיש את העצים גדלים. הבריכה שממנה יצא לא הייתה היחידה – היו עשרות אחרות, בריכה כל כמה מטרים עד קצה הראייה. אפשר היה כמעט לחוש את השורשים ששותים את המים. היער היה חי מאוד.”

“חלב הוא המיץ היחיד בעולם של פרות.”

“הבנת התאורטית של העולם, שאותה מטרתה הפילוסופיה, אינה עניין חשוב במיוחד מבחינה מעשית עבור בעלי חיים, או עבור ברברים, או אף עבור רוב האנשים המתועדים”

“כאשר האדם ילמד להבין ולשלוט בהתנהגותו שלו כשם שהוא לומד להבין ולשלוט בהתנהגותם של צמחי תרבות ושל חיות בית, ייתכן שיהיה מוצדק באמונתו כי נעשה מתורבת.”

“אלימות מיותרת נגד בעלי חיים היא פשע נתעב. היו קול למי שאין להם קול.”

“לפעמים האנושות מפתיעה אותי עם כל חוסר השליטה שלה בדחפים הקדמוניים. דחפים מולדים אלה הם התכונות הביולוגיות שהופכות אותנו לדומים לשאר ממלכת החיות. אבל התכונות המודרניות שהופכות אותנו לנעלים על כל בעלי החיים הן השכל והשליטה העצמית.”

“אבא?" שאל ישו. "כן, בן?" השיב אלוהים. "למה ציפורים שרות?" שאל ישו. "ציפורים שרות כדי לקבל את פני היום, וכדי שאנשים יוכלו לשמוח בקולן המתוק," אמר אלוהים. "ומה עם תרנגולות, אם כך?" שאל ישו כעת. "תרנגולות הן שעונים מעוררים," אמר אלוהים. "שעונים מעוררים?" שאל ישו בתמיהה. "כן, שעונים מעוררים. הן מודיעות לכולם שיום חדש עומד להגיע. האם היית רוצה להחמיץ את יופיו של זריחה?" שאל אלוהים את ישו. "לא! אני אוהב לראות יום חדש מפציע," אמר ישו. "כך גם אצל הרבה בעלי חיים ואנשים. זה הקסם של החיים," אמר אלוהים. "לא, אבא. זה הקסם שלך," אמר ישו בחיוך. "תודה," אמר אלוהים בחיוך שמח.”

“כל משטר או כל ממשלה שמעודדים את אנשיהם להיות שונים זה מזה הם משטר טוב, הם ממשלה טובה! עודדו אנשים לחשוב אחרת, לפעול אחרת, ולהאמין בדברים שונים; אחרת אתם יוצרים רק עדר של חיות!”

“על האדמה השחורה שבה פרחו הצמחים הקפואים, זחלו מאות חיפושיות שחורות ריחות. ורבים מהן קמו את זנבם אל האוויר. "הרי כל כך הרבה חיפושיות ריחות," אמרה האזל, תודה לחיפושיות על היותן שם. "הן מעניינות," אמר הדוק. "אבל למה זנבם בכיוון זה?" שאל הדוק. הוא עטף את גרבי הכותנה שלו, השמיט אותם לתוך הנעלי הגומי, והחזיר מהכיסו גרבי כותנה יבשים וזוג נעלי מוקסינים דקות. "לא יודע," אמר. "חקרתי אותן לאחרונה – הן חיות נפוצות מאוד, ומה שיותר נפוץ שיעשו הוא להרים את זנבם. ובכל הספרים לא מצאתי אף פעם הזכרה לכך שהן מרים את זנבם או למה." האזל הפך את אחת החיפושיות על גבה עם אצבעו של נעל הטניס הרטובה שלו, והחיפושית השחורה המבריקה נלחמה במכה קשה עם רגליים נדנדות”

“איש כמורה שוודי, אשר אסף את ראשי שבט הסוסקווהאנה, נשא להם דרשה בה סיפר להם את העובדות ההיסטוריות העיקריות עליהן מבוססת דתנו – כגון נפילת אבותינו על ידי אכילת תפוח, בואו של ישו לתקן את הנזק, פלאיו וסבליו ועוד. כשסיים, קם דובר אינדיאני לברך אותו. "מה שסיפרתנו", אמר, "טוב מאוד. אכן רע לאכול תפוחים. טוב יותר להפוך אותם ליין. אנחנו מודים לך על חסדך באשר הגעת מרחק כזה לספר לנו את הדברים שסיפרו לך אימותיך. בתמורה, אני אספר לכם את אלה ששמענו מאימותינו. בתחילה, אבותינו אכלו רק בשר של חיות, ואם הציד לא הצליחו, היו צמאים. שני ציידים צעירים מאיתנו, לאחר שחטאו איל, עשו אש ביער כדי להכין חלקים ממנו. כשהתכוננו לסכול רעב, ראו אישה צעירה יפה יפה יור”