“אני קויה אבל אני רוצה להיות שטוחה. אני לא עץ עם שורשיו באדמה משאבת מינרלים ואהבה אימהית כדי שביום מרץ כלשהו אצטלול לעלה, ואני גם לא יופי של גינה משך את חלקי של האחים והצבעים הנפלאים, לא ידוע לי שאני חייבת לפתוח את עצמי לבסוף. לעומתי, העץ הוא נצחי והגבעול הפרחי אינו גבוה, אך יותר מרהיב, ואני רוצה את נצחיותו ואת חילול הדעת שלו. לילה זה, באור הנמוך של הכוכבים, העצים והפרחים מפזרים את ריחם הקר. אני הולכת ביניהם, אך אף אחד מהם לא מבחין בי. עיתים אני חושבת שאני שוכבת, אז אני דומה להם ביותר – חשבות כבויות. לשכב הוא טבעי יותר לי. אז השמים ואני בשיחה פתוחה, ואני אהיה מועילה כשאני אשתקע לבסוף: העצים יגעו בי לבס”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←