“דברים אינם כאלה, הוא המשיך לחזור ואמר. כך לא צריך להיות. כאילו הייתה לו גישה למישור קיום אחר, ליקום מקביל, "נכון", והוא חש שהזמן שלנו הוצא איכשהו ממסלולו. עוצמת הלהט שלו הייתה כזאת שמצאתי את עצמי מאמין לו, מאמין, למשל, באפשרות של אותו חיים אחרים שבהם וינה מעולם לא עזבה ואנחנו בנינו את חיינו יחד, שלושתנו, עולים יחד אל הכוכבים. ואז הוא נענע בראשו, והכישוף נשבר. הוא פקח את עיניו, מחייך בעגמומיות. כאילו ידע שמחשבותיו הדביקו את שלי. כאילו ידע את כוחו. מוטב שתמשיך בזה, הוא אמר. תסתפק במה שיש.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←