“מתי... נעשה זה בלתי־רציונלי לא לאהוב דת, כל דת, אפילו לא לאהוב אותה בלהט? מתי תוארה התבונה מחדש כחוסר־תבונה? מתי הועלו סיפורי האגדות של האמונות הטפלות מעל לביקורת, אל מעבר לסאטירה? דת לא הייתה גזע. היא הייתה רעיון, ורעיונות עמדו (או נפלו) משום שהיו חזקים מספיק (או חלשים מדי) לעמוד בביקורת, לא משום שהוגנו מפניה. רעיונות חזקים קיבלו בברכה התנגדות.”

Indian-born British and American novelist

סר אחמד סלמאן רושדי הוא סופר רומנים הודי-יליד בריטניה ואמריקאי. הוא ידוע ביצירות המשלבות ריאליזם קסום עם יסודות היסטוריים, ובכתיבה על קשרים, שברים ותנועות בין תרבויות המזרח והמערב. הרומנים שלו מתרחשים לעיתים קרובות בתת היבשת ההודית, ומעמידים במרכזם דמויות הודיות או יחסי משפחה הודיים. הרומן השני שלו, ילדים בחצות, זכה בפרס בוקר ב-1981, ובהמשך נבחר פעמיים לטוב מבין כל זוכי הפרס, לציון 25 ו-40 שנה לפרס.