“אצל הבודיסט או האפיקוראוס המזרחי, קיומו של העולם הוא מדע או תוכנית, שסופה מובטח מראש. אך לעומת זאת, לעיני הנוצרי קיומו של העולם הוא סיפור, שסופו עשוי להיות כל אשר יתאפשר. בספרי הרומן המרגש (שהם, למעשה, פרי הנצרות) הגיבור אינו נאכל על ידי קניבלים; אך הדבר החשוב לסיפור הוא שהוא יכול להיות נאכל על ידי קניבלים. הגיבור חייב להיות, כך נראה, גיבור ש"נאכלותו" היא חלק מהותי ממנו. כך גם המוסר הנוצרי אומר לאדם לא שישבית את נשמתו, אלא שישמור עליה שלא תישבית. במוסר הנוצרי, למעשה, לא ראוי לקרוא לאדם "נידון", אך יש להכריז עליו כ"נידון" – וזו הדרך הנכונה והמתאימה לדבר עליו, הן מבחינה דתית והן מבחינה פילוסופית. כל הנצרות מתמקדת באדם שעומד בפתח דרכים. הפילוסופיות הגדולות והק”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←